משחרר לחץ
בלוג של ביקורת. על סרטים, חיים, מתים ומה שיבוא. |
| 3/2010
למה תמיד נדמה שאנחנו מפסידים במלחמה?
מהשעה 19:30 בערך, שלושת ערוצי החדשות הישראלים מדווחים על שני חיילים הרוגים לצה"ל בלחימה היום ברצועת עזה. בכל העוצים דיברו הכתבים מהשטח וחזרו ואמרו שנהרגו שני חיילים ודיברו עוד ועוד. הגדיל לעשות כתב ערוץ 10, שליהג ללא הפוגה על נושאים שאני מיד שכחתי מה הם, אך עם קשר הולך ורופף לנושא המרכזי. נזכרתי שבשעות אחר הצהריים, עת נסעתי הביתה, הזכירו בחדשות שני הרוגים פלשתינים דוקא. בשעות המוקדמות ההן בטח עדיין אסור היה לפרסם את דבר מותם של לוחמינו. ואילו עכשיו, בערב, הם מזכירים שוב ושוב רק הרוגים ישראליים. מה קורה? האם זיכרוני שוב מתעתע בי? נשארתי צמוד למסך בתקוה שאקבל תשובה במהרה.
ואכן, בסביבות השעה 20:00, אלוף פיקוד דרום נתן נאום קצר ובו ציין שבלחימה נהרגו גם שני חמושים פלשתינים (מחבלים בלשונו) ושמאוחר יותר בתקרית אחרת נהרגו עוד שני פלשתינים.
אז למה אנשי החדשות שלנו מדגישים רק את ההרוגים שלנו? למה במשך דקות ארוכות לא הזכירו ולו במילה את הנפגעים מהצד השני?
לדעתי יש כמה סיבות לעניין. אחת היא חוסר ההכרה בערך הפלשתינים כבני אדם שנמצאית עמוק בתוכנו. סיבה אחרת היא חוסר הלגיטימיות שיש כיום בתודעה הישראלית לחיילים הרוגים של צה"ל. והסיבה הזאת גורמת לענין הרב והממוקד בכל חיל ישראלי הרוג. יש עוד כמה סיבות אבל נעזוב אותן כרגע.
התוצאה של כל זה, היא התמקדות כמעט בלעדית בנפגעים שלנו, עד כדי כך שנדמה (כפי שקרה לי היום), שהם הנפגעים היחידים בארוע. ואם הנפגעים היחידים הם שלנו, סימן שהפסדנו בקרב.
זה מה שקרה בלבנון השניה וגם בעופרת יצוקה. ואם לא נתעשת ונבין שאין צבא ואין נצחונות בלי קורבנות גם מצידנו, זה יקרה גם בעתיד.
בעצם, אין לנו כמעט אפשרות להפסיד בלחימה מול הפלשתינים, במיוחד בעזה. צה"ל הרי מצויד הרבה יותר טוב ויש לו הרבה יותר כוחות. מה שהם יכולים לעשות זה רק לעקוץ אותנו, כמו שעשו היום. עם כל הצער והכאב על ההרוגים שלנו, התקרית היום וגם עוד אלף כמוה, לא ישנו את יחסי הכוחות. רק הדמורליזציה ועייפות החומר שלנו יכולים לגרום להם לנצח.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
