החזית האמריקאית - אירנית הולכת ומתחממת. למרבה הפלא לא בגלל הנושא הגרעיני. לפחות לא באופן ישיר. האירנים עושים תרגיל צבאי גדול. הם מנסים להראות יכולות מתקדמות. האמריקאים מסתובבים באזור. יש להם אינטרסים אצל השכנים של אירן. האירנים מזהירים אותם שלא יכנסו להם בין הרגליים.
...
אצלי ישר עולה נושא הכבוד. הכבוד הערבי, הכבוד העירקי, הטורקי וגם האירני. מול זה עומד הכבוד האמריקאי. הבעיה שהכבוד האמריקאי יותר מאחור. הוא לא רץ קדימה וצורח בקולי קולות. הוא נמצא מאחור, דוחף בשקט את השאר קדימה. לכן לא תמיד רואים אותו ולא תמיד יודעים שהוא שם. הוא שם! שלא תהיה טעות.
האימפריה האמריקאית אולי בשקיעה. ימים יגידו. אבל היא עדיין אימפריה. יש לה עדיין את הצבא הכי חזק בעולם. אולי הם לא ממש מנצחים במלחמות שהם עושים עכשיו, אך הצד השני תמיד מפסיד. תשאלו את סדאם חוסיין, את בין לאדן והטליבאן. אפילו את קדאפי. לנו יהיה טוב אם ארה"ב תכנס למלחמה באירן. לאירנים זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. אמנם מבטיחים לנו טילים על ת"א, פיגועי טרור בניו יורק, וושינגטון ובירות אירופה. אבל בואו ונודה באמת, אלו רק עקיצות של דבורה. אולי דבור. זה לא מנצח מלחמות ולא מסלק צבא כובש מטהרן. אולי אחרי כמה שנים. חמינאי ואחמדינג'אד כבר לא יזכו לראות את הצבא האמריקאי "מסולק בבושת פנים" מאירן (כמו שהם בוודאי היו מכנים את זה).
עדיף לאירנים בשלב הזה להנמיך קצת את הטון, לבלוע צפרדע קטנה של נושאית מטוסים אמריקאית במיצרי הורמוז ו... להשאר בחיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
