שלטון החוק: חגי עמיר סיים את תקופת מאסרו, כפי שנקבעה ע"י בית המשפט. היה זמן מספיק, למי שחשב שהעונש קל מדי, להגיש ערעור. לקום ביום השחרור שלו ולדרוש שישאר בכלא זו התנהגות שמבזה את שלטון החוק והמשטר הדמוקרטי. בדיוק כפי שוענונו שוחרר למרות טענות שהוא עדיין מהווה סכנה בטחונית, כך גם חגי עמיר זכאי להשתחרר בתום גזר הדין שלו, כמה שאנחנו סולדים מהאדם ומדרכו.
בחירות: לפי סקר הארץ לפחות, נתניהו לוקח בהליכה לאחור עם הלשון קשורה מאחורי הגב. אלו שרואים עצמם מועמדים לרשת את מקומו ברשות הממשלה צריכים כבר מיום ראשון בבוקר להכנס לתעמולת בחירות התקפית.
לא שאני ממליץ להצביע למי מהם. אני מתכוון לחכות לרשימת המפלגות המלאה ורק אז להחליט. מצד שני, אני לא עיוור. המציאות היא (כנראה) שהמפלגות המוכרות תישארנה גם בכנסת הבאה.
יאיר לפיד, בעיקר בגלל שהוא חדש בשטח, כבר התחיל להלחם על מקומו. מפלגת העבודה וקדימה וכל השאר גם, צריכים להציג לציבור את מחדלי הממשלה הנוכחית ולהבטיח שהם יעשו דברים אחרת. במיוחד בגלל שרוב הציבור כנראה מרוצה מנתניהו ומההנהגה הנוכחית, הקרב צריך להיות אינטנסיבי ואכזרי ביותר. אם מופז לא יתעורר בשבוע הקרוב, אני צופה לו תבוסה מוחצת.
עצמאות: אהוד ברק הוא לא טיפש. אני לא רואה איך הוא עובר את אחוז החסימה. הוא משדר ביטחון ועצמאות. אולי הוא יודע משהו שאני לא.
דרעי: האריה מתחיל לשאוג. אני צפיתי שהוא יחזור לפעילות פוליטית רק לאחר מותו של עובדיה יוסף. לפי הבנתי הוא לא יחזור לש"ס. בטוח לא במקום שני ומטה. קשה לי גם להאמין שילך בניגוד לפסיקת הרב יוסף ויקים מפלגה חדשה. אך הדיבורים של מקורביו בימים האחרונים מרמזים שאולי גם בזה אני טועה.
עד היום ש"ס המאוחדת הוותה כח פוליטי משמעותי במדינה. היא בלטה על רקע המחנות האחרים המפוצלים למפלגות קטנות שנלחמות אחת בשניה. אולי היא גדלה והתבססה עד כדי כך שגם היא תתפרק? כי אם דרעי מקים מפלגה נפרדת, הוא יסחוף אחריו מצביעים רבים של ש"ס. זה דוקא יחליש את המחנה החרדי. אולי זה יעשה לנו רק טוב.
פליטי המחאה החברתית: שמעתי כאלה שמתנגדים לקיום הבחירות עכשיו, בטענה שהם יעלו יותר מדי כסף. את הכסף הזה הם מעדיפים שהממשלה הנוכחית תשקיע בפרויקטים חברתיים שהם (הפעילים) מגדירים כחשובים.
ובכן, פעילים יקרים, הממשלה הזאת לא תומכת במאבק החברתי. יש לה אג'נדה שונה. גם אם הבחירות יתקיימו במועד אחר הן תעלנה כסף. את הכסף שלא ישקיעו עכשיו בבחירות לא ישקיעו גם בפרוקקטים חברתיים. אין לכם מתנה גדולה יותר מבחירות עכשיו. זה רק אומר שהגיע הזמן לקום על הרגליים ולהתחיל לעשות. לחזור ולהפגין ולדרוש שינוי. לפעול פוליטית במסגרת חדשה או להצטרף למסגרת קיימת. לדאוג שהנושא המרכזי בבחירות יהיה נושא חברתי/כלכלי ולא נושא בטחוני כמו תמיד. בכל זמן שיתקימו הבחירות זה הזמן הנכון להשמיע את קולנו. זאת אומרת עכשיו!
לא לפחד ולא להתבכיין - לקום ולהשתתף במערכת הזאת בכל העוצמה והאמונה שהופגנו בקייץ האחרון. אחרת, באמת נקבל שוב את מה שיש לנו עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
