משחרר לחץ

יום אחד מצאתי את עצמי נכנס לסרט זעם הטיטאנים. תאולוגיה נוצרית במסווה של מיתולוגיה יוונית בתלת מימד.

הסיפור  מתחיל כ 10 שנים לאחר הסרט הקודם, התנגשות הטיטאנים, שאותו לא ראיתי. שם פרסאוס הרג מפלצת בשם קראקן, שבכלל קשורה למיתולוגיה נורדית/נוצרית אבל למה להיות קטנוניים?

בתחילת הסרט הזה, פרסאוס חי חיי דיג שלווים עם בנו הצעיר. זאוס (אביו וגם ראש האלים) בא לבקש את עזרתו במאבק לשמירת העולם כפי שאנו מכירים אותו. פרסאוס מסרב, אך לאחר שכימרה מגיעה ותוקפת את הכפר, הוא מבין שאין לו ברירה. פתאום, לא ברור למה ואיך, מופיע פגסוס, הסוס המכונף ולוקח את פרסאוס לקרב. טוב, עם כזה חור בעלילה אני כן אהיה קטנוני.

פרסאוס מגייס את המלכה אנדרומדה ואת אגנור, שגם הוא חצי אל אך חי בתור פושע זעיר. עם עוד כמה חברים ואחרים הם יוצאים להביס את ארס, האדס וכרונוס - הטיטאן היחידי בסרט. למה בעצם קוראים לסרט זעם הטיטאנים, אם יש בו רק טיטאן אחד? מה קרה לכל השאר, לקחו ואליום?

לא ברור.

תוך כדי הסרט, הרגשתי שאני צופה בפרק ארוך ותלת מימדי של זינה. גם הסתמכות מאד חופשית על סיפורי המיתולוגיה היוונית. גם זאוס, שמעדיף את בנו האנושי על פני זה האלוהי. גם ארס בתור תחמן מניפולטיבי ובוגדן. גם אם מישהו נופל מצוק, לדוגמא, אז מישהו אחר ירוץ אחריו ויצעק את שמו עשר פעמים, כאילו שזה יעזור. גם בילבול בין תאולוגיה נוצרית צדקנית לבין הטענה שטוב לאדם בלי האלים ושהוא יותר חזק מהאלים.

ההבדלים היחידים הם שבמקום נשים שופעות חזה עם מחשופים נדיבים, קיבלנו כאן רק את אנדרומדה עם חזה לא גדול (אך נחמד) חנוט עד צואר בתוך השריון שלה. עוד הבדל הוא כרונוס, הטיטאן הרשע, שרק ממלמל מילים שחוזרות על עצמן. הוא נשמע כמו טום וויטס חולה. בלי התרגום לא הייתי מבין מה הוא אומר. ואפילו שהיה תרגום כבר שכחתי מה הוא אמר.

בסוף הטובים ניצחו, אם תהיתם.