אני חוזר למצב בסוריה.
התמונה שם משתנה. כוחות האופוזיציה התפצלו לשני זרמים מרכזיים וכך מאבק השליטה הוא בין שלושה גורמים עיקריים.
- השלטון הישן: משטר אסד והצבא הסורי. הם נתמכים ע"י אירן, חיזבאללה, רוסיה וסין.
- האופוזיציה "הרשמית", היותר מתונה ופרו דמוקרטית. נתמכת בעיקר ע"י מדינות המערב.
- האופוזיציה האיסלמית הקיצונית. נתמכת ע"י גורמים איסלמיים סונים כמו אל קאידה ובטח לפחות חלק ממדינות המפרץ.
אמנם האופוזיציה הרשמית, כמו שקראתי לה, מצליחה להצטייד בנשק (אחרת לא היו לה הישגים צבאיים כלל), אך לא מספיק בכדי להכריע את המלחמה. שני הצבאות האחרים, לעומת זאת, נתמכים ומצויידים ללא היסוס ע"י תומכיהם. המערב, למרות שברור מי הוא רוצה שינצח, פוחד להכנס ולצדד באופן פעיל או אפילו להתערב בקרב. המורדים, כבר עכשיו, פונים למי שכן מוכן לעזור. אחרי המלחמה, המנצחים יזכרו מי עזר להם בפועל ומי סתם דיבר ושלח שליחים שלא מנעו הרוג אחד. המנצחים יהיו בעלי העוצמה הצבאית הגדולה ביותר.
כמו שזה נראה, הם לא יהיו אלו שהמערב תומך בהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
