משחרר לחץ
בלוג של ביקורת. על סרטים, חיים, מתים ומה שיבוא. |
| 4/2006
 מכתב קטן
לפני כשבוע נחת בתיבת הדואר שלי מכתב. על המכתב היה לוגו כזה, של משולש ובתוכו האותיות ד"צ. פעם הרבה אנשים היו שייכים לארגון הזה ששלח את המכתב. היום מעטים בלבד. רובם המוחלט גברים. כן כן, זהו צה"ל הידוע, שאני נמנה עם אחרוני הפראיירים שמשרתים במערך המילואים שלו.
המכתב היה סיכום של תקופת שרות שהיחידה שלי עשתה לאחרונה. בסוף, לאחר מילות התודה, הוזכרו כמה אנשים שיותר לא יזומנו כנראה לשרות פעיל. כן, גם השם סטאטלר הופיע ברשימה הזו. סוף סוף, לאחר כל השנים של התסכול והיאוש גם אני רואה את האור בקצה ערימת החרא. לא, אני לא מביט אחורה בגעגועים. לא, אני לא אתגעגע אפילו לשניה. לא, אני לא אתנדב להמשיך. אני אתן את המדים והנעליים למישהו שממשיך ואת השאר אשרוף במדורה גדולה.
אבל כדאי שארגע. אני מחכה להודעה הרשמית שאני משוחרר. עד אז, אתענג על כל יום שאני אזרח.
"ברוך שלא עשני חייל"
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
