משחרר לחץ
בלוג של ביקורת. על סרטים, חיים, מתים ומה שיבוא. |
| 5/2006
בהר, בחקותי
אלו שתי הפרשות האחרונות בספר ויקרא. השנה הן נקראות כאחת.
פרשת בהר מדברת על חוקי שנת השמיטה ושנת היובל.
כל שנה שביעית היא שנת שמיטה. אסור לעבוד את האדמה. זו שבת לקרקע.
לא מעבדים אותה, ומה שגדל עליה יכול כל אחד, לא רק בעל האדמה, לאסוף ולאכול.
אז מה אמורים בני ישראל יראי השמיים לאכול בשנת השמיטה?
הכתוב (ויקרא כ"ה כ-כב) מבטיח שבשנה הקודמת, השנה השישית, תהיה פי שלוש תבואה מבשנה רגילה. זה יספיק לשנת השמיטה ולשנה שאחריה ועוד קצת, עד שתיקצר התבואה שנזרעה בשנה השמינית.
זה כבר נושא מאד בעייתי. ואם התבואה לא עלתה יפה, אני עדיין אמור לקיים אתת מצוות השמיטה? או שזה עונש על חטאיי? ואיך אני אמור לכפר על חטאיי אם אין לי מה לאכול ואני גווע ברעב? אני סתם מדבר כמו כופר עכשיו, לא? אבל ברצינות, מישהו זוכר שנה ברוכה כזאת לפני שנת שמיטה?
אחרי שבע שנות שמיטה (49 שנים) באה שנת יובל. בשנה זאת, שגם היא שנת שבתון לאדמה, משתחררים כל העבדים וכל האדמות שנמכרו מושבות לבעליהן המקוריים. לא ברור אם שנת היובל באה בצמוד לשנת השמיטה השביעית. אם כן, אז יש שנתיים רצופות שלא מעבדים את האדמה. נראה לי תקופה קשה מאד. בלי הרבה אוכל.
בפרשת בחקותי נחשפים בני ישראל לחלק השני של העסקה שעשו עם אלוהים. פרוט של מה יקרה אם לא ילכו בדרכיו ולא ישמרו על חוקיו.
לא הייתי רוצה להסתבך איתו.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
