לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משחרר לחץ


בלוג של ביקורת. על סרטים, חיים, מתים ומה שיבוא.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

טלויזיה?


קודם כל משהו שבטוח היה בטלויזיה והתמזל מזלי לא לראות. משפט קצב.

אני שמח שהוא נמצא אשם. השופטים לא חסכו ממנו ביקורת קשה. משתי מסיבות העיתונאים שהוא ערך בעבר התקבל אצלי הרושם שהבן אדם לגמרי לא מחובר למציאות הישראלית הפשוטה. אפילו בלי לשמוע מה שהוא אמר. רק עצם ההתנהלות שלו הספיקה בשביל הרושם הזה. אני גם חושב שהוא מאמין בכל ליבו שהוא לא עשה שום דבר רע.

המקהלות התחילו את השירים המצופים מהם. לא היו הפתעות. תומכי קצב טענו שהתקשורת השפיעה והשופטים שיכורים ושהתעלמו מעובדות. מאשימי קצב צהלו ושיבחו את הדמוקרטיה ואת מערכת המשפט.  אבל בעצם למערכת המשפט כאן לא מאמינים אלא אם כן פסק הדין לטובתך. פעם אחר פעם, מכל העדות והמפלגות והמגזרים בעם. אם החלטת השופטים היתה הפוכה, השירים היו אותם שירים. רק שכל מקהלה היתה שרה את השיר שאתמול שרה המקהלה השניה. המצב כאן עדיין חמור כתמיד מבחינה זו.

 

 

 

יצא לי לראות לאחרונה שתי תכניות שמדברים עליהם ברחוב ובמסדרונות. שתיהן קיבלו אצלי ציון גרוע.

הראשונה היתה גלי. הפרק שראיתי היה פשוט משעמם. זה היה פרק חג המולד כנראה. העלילה התחבאה מבושה ולא הראתה את פניה לאורך כל הפרק. הדמויות מופרכות. במיוחד אני רוצה להתעקב על דמות אחת, שמתקשרת גם לסדרה השניה. הבחורה הלונדינית ה"תמימה". לא יודע מה שמה. היא חברה של הנכה. איך אפשר ליצור דמות כל כך טיפשה? איך יתכן שבחורה בתיכון מאמינה שסנטה קלאוס באמת קיים? זה כל כך לא אמין ועל זה התבסס חלק לא קטן מהפרק. גם ילדים בתיכון בטוח לא יושבים לסנטה על הברכיים ומבקשים מתנות.

מזל שלא שמתי לב לשירים.

הסדרה השניה היתה האח הגדול. מזל שיש את המשימות המוזרות. אחרת באמת לא היה קורה כלום. זו טלויזיה! מי שרוצה לראות אנשים יושבים ומדברים מעביר לערוץ 1. פיהוקון רציני. אני בטוח שג'קי משחק. כמו הדמות של הבחורה בסדרה הקודמת, גם כאן אני לא יכול להאמין שמישהו כל כך טיפש. מדבר עם דג? אם זה אמיתי הוא צריך להיות בטיפול באיזה מוסד. זה לא אחראי לשים איש כזה במצבי לחץ ועוד בטלויזיה. אני פשוט לא מאמין לזה.

ומה שמדאיג זה שרוב הדיירים בחרו בו בתור הדייר הכי ישראלי.

נכתב על ידי , 31/12/2010 18:25   בקטגוריות תרבותיות  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



2 ממדים, 3 מימדים


לפני כמה זמן הזכרנו את הספר שטוחלנדיה. הספר מתאר יקום של שני מימדים.

מה קורה לאדם שחי בעולם דו מימדי כשהוא עובר לעולם תלת מימדי? מסתבר שבסדרה משפחת סימפסון כבר נתנו את התשובה.

הסרטון הבא קצת ארוך, אז אם יש לכם סבלנות, תהנו.

אה, ויש ביקורת קלה על הסרט המקורי של "טרון".

 

ננסה עם קישור

 

 

 

נכתב על ידי , 28/12/2010 22:09   בקטגוריות תרבותיות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיעור בספרות


על הספר האיש במצודה הרמה של פיליפ ק. דיק.

 

הסיפור מתרחש ב 1962. השנה בה יצא הספר. הוא עוקב אחר כמה דמויות, שכל אחת מתנהלת הקו עלילה שונה, שלפעמים מצטלב עם דמויות אחרות. אולם בספר הזה הרקע חשוב לא פחות מהעלילה. מדינות הציר ניצחו במלחמת העולם השניה. גרמניה ויפן חילקו ביניהן את העולם ואת ארצות הברית. גרמניה שולטת במזרח, יפן במערב ובאמצע יש אזור חייץ של מדינות "עצמאיות". בורמאן הוא הקאנצלר בגרמניה. וכל ראשי המפלגה הנאצית מהמלחמה עוד בעיניינים. תוך כדי הסיפור בורמאן מת ומתחיל מאבק ירושה.

שני ספרים שזורים לאורך כל העלילה. האי צ'ינג, ספר התמורות הסיני העתיק, הוא היועץ של חלק מהדמויות בהתלבטויותיהם לגבי דרך פעולה נכונה והעתיד. בגלל ההשפעה היפנית החזקה, נכנס הספר לשימוש גם בקרב התושבים הלבנים במערב ארה"ב. בסיפור מתואר באופן חלקי השימוש בספר. מכיוון שיש לי את האי צ'ינג בבית, שמחתי לנסות לקרוא בעצמי את הנבואות של השישיות השונות המוזכרות בסיפור. מעניין אותי לדעת האם ביפן של המציאות שלנו גם נפוץ השימוש בספר הסיני הזה.

הספר שני בסיפור שייך למציאות של הסיפור. הוא ספר חצי מחתרתי בשם "החגב עומד יציב", שמאוד פופולארי באותו הזמן. הספר מתאר מציאות אלטרנטיבית, שבה בעלות הברית ניצחו במלחמה. המציאות אותה הוא מתאר שונה במקצת מזו בה אנחנו חיים. למשל, המעצמות השולטות לאחר המלחמה הן ארה"ב ובריטניה, שביניהן יש יריבות. מכיוון שהנאצים לא ממש ליברלים, הספר אסור באזורי השליטה שלהם, וגם הסופר מרגיש מאויים ולכן הוא גר בבית שמור ומוגן. הוא האיש במצודה הרמה.

שני הספרים תורמים בצורות שונות לקידום העלילה.

הסיפור מתחיל עם רוברט צ'ילדאן, בעל חנות לפריטי אמריקאנה עתיקים. היפנים העשירים מאד אוהבים פריטים אוטנטיים כאלה ומוכנים לשלם הרבה כסף. למשל על אקדח ממלחמת האזרחים. צ'ילדאן הוא תוצר של העולם בו הוא חי. זאת אומרת שהוא גזען לגמרי, למרות שהוא איש מאד סימפטי. כמו כל האנשים במעמדו, הוא נלחם על קיומו. כל עיסקה היא גורלית. עולמו מזדעזע כשהוא מגלה שהוא מוכר זיופים. בעקבות כך הוא מגיע למכירת "אומנות אמריקאית עכשיוית" ואפילו עומד על שלו מול דמות בכירה ממנו.

ישנו מר טאגומי, הגיבור היפני של הסיפור. יותר משהו משפיע, הוא מושפע ממהלך העיניינים. גם נפשית וגם גופנית.

פראנק פרינק וחברו/שותפו אד מקארתי היו שותפים לתעשיית הזיוף הנ"ל. הם מנסים לעבוד בתור עצמאים וליצור תכשיטים מקוריים. פראנק הוא יהודי ובתור שכזה צריך לשמור על פרופיל נמוך מול השלטונות.

ג'וליאנה היא גרושתו של פראנק. ביחד עם חברה החדש, ג'ו האיטלקי, היא נוסעת לצ'איין, לפגוש את הסופר שכתב את "החגב". היא גם מובילה את הספר אל סופו. עד כמה שאפשר לקרוא לזה סוף.

זו הפעם השניה בחיי שבסוף קריאת ספר התחלתי לחפש מתחת לספה דפים שאולי נפלו בלי ששמתי לב. בעקבות זאת חיפשתי עוד מידע באינטרנט ומאד הופתעתי ממה שמצאתי. מסתבר שבחוגים מסויימים הספר נחשב ליצירת מופת! לא פחות. הוא אמנם לא ספר המציאות האלטרנטיבית הראשון, אולם הוא אחד ממגדירי הז'אנר. אפילו זכה בפרס הוגו.

 

קראתי ביקורות ופרשנויות והרגשתי כמו בשיעור ספרות בתיכון.

מהי האמת? תוהה דיק. מהי אמת היסטורית? מדגים את הדילמה בצורה קלאסית וינדאם-מאטסון, אחת מדמויות המשנה בסיפור. הוא מסביר לפילגשו מהו ערך הסטורי של חפץ. יש לו שני מציתים, לכאורה זהים. אחד מהם שווה 40 - 50 אלף דולר כי הוא היה בכיסו של רוזוולט כשנרצח. "אינך יכולה להרגיש מיהו מי. אין שום נוכחות פלאסמית מיסטית או האצלה סביבו.... אלא אם את יודעת על כך. זה בראש." יש לו תעודה שמוכיחה שהמצית אמיתי. כמובן שגם תעודות ניתן לזייף...

גם הגיבורים מתחזים כולם. הם מציגים את עצמם כמשהו שונה ממה שהם באמת. למעט מר טאגומי. הוא מהווה כיסוי לגיטימי לפגישה חשאית בין נציגי שני גופים, שרוצים לשנות את העולם. שניהם מתחזים "ואני טאגומי, חשב מר טאגומי. החלק הזה אמיתי."

וכך היא ההסטוריה. מעורבים בסיפור נתונים הסטוריים אמיתיים למציאות של הסיפור וכן נתונים הסטוריים מהמציאות של "החגב". מעניין לבדוק ולהבין מי מקבילים משתי המציאויות הללו לארועים ולמדינות במציאות שלנו.

ובכן, אם המציאות היא בעצם רק בראש, איך נדע מה נכון? מה האמת? הגיבורים נעזרים באי צ'ינג.

מי שלא מכיר את הספר ואת הטכניקה שלו עלול לא להבין מה בדיוק רוצים ממנו בקטעים שמתארים את הקריאה בו והפרוש. חלקם מתוארים באריכות, כדי להוסיף אפקט דרמטי (לדעתי). אולם מה שחשוב זה בעצם הפרוש של הנבואות, כמו שהגיבורים מפרשים אותם.

אז האי צ'ינג נותן לנו את המציאות האמיתית. אבל גם הוא לא תמיד עונה לשאלות. הסופר בסיפור נעזר באי צ'ינג על מנת לכתוב את סיפורו. לפי העדויות, גם דיק כתב כך את הספר ובגלל זה הסוף נראה כפי שהוא נראה.

ומה הסוף הזה (או רגע לפני הסוף) אומר על המציאות שלנו?

הרבה שאלות מעלה הסיפור הזה ומעט תשובות. אין מציאות אחת. הכל תלוי בנקודת המבט - במחשבות הפנימיות.

 

הערה: דיק קורא לספר על שם בן דמותו בסיפור - הסופר שכותב על מציאות אלטרנטיבית.

 

הערה נוספת: למרות שהתרגום העברי הוצא ע"י הוצאת ספרים מכובדת, מסדה, הוא פשוט נורא.

 

עוד הערה: למרות שלא יצא סרט ע"פ הספר הזה, ניתן למצוא טריילרים ביו טיוב.

נכתב על ידי , 11/12/2010 12:22   בקטגוריות תרבותיות  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
כינוי: 

מין: זכר

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסטאטלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סטאטלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)