אחרי שעקבתי אחריהם וראיתי שהם התחילו להיות משעממים, די שכחתי אותם והפסקתי לעקוב אחריהם.
עד שיום אחד....
אני יושב לתומי במסעדת "מוזס" נהנה מהחיים, מבסוט. כשלפתע פתאום, את מי אני רואה?
(תשובה) את אותה חבורה רק בכוחות מחודשים! יש להם מכוניות!!
אני הזדעזעתי מהמראה המחריד, הם יכולים עכשיו לחבל בכל הארץ, מישהו חייב לעצור אותם! (וזה יהיה אני)
רציתי שהם ילכו כמה שיותר מהר ממסעדת מוזס, מכיוון שלא היה לי כח לראות את פרצופיהם עוד פעם,
זה העלה בי זכרונות ישנים, כמו הסיפור עם הביצה, הסבון הריחני והכסא הגנוב. כל הנושאים שניסיתי כ"כ להדחיק עלו שוב.
החלטתי לעשות מעשה, שילמתי למלצרים טיפ של 70% כדי שהם יביאו להם את המנות שלהם יותר מהר, ושהם יסתלקו משם.
המנות שלהם הגיעו תוך 10 דק'.
אחרי שהנבלות סיימו לאכול, הם חזרו לרעננה, והלכו "לפרדסים שמאחורי הקניון" (סתם דשא מאחוריו).
אז אני הודעתי למשטרה על זה, שהם הולכים לזעזע את העיר רעננה ואת כל מי שב"פרדסים". אז חיש מהר,
בלי להניד עפעף, המשטרה הציבה מחסום ליד, ובדקה כל נהג צעיר האם הוא שיכור.
היה את הזבל הזה שהרשיון שלו בדיוק השתחרר יום לפני זה, ומפאת העובדה שעדיין לא קיבל את הרישיון מפלסטיק,
הוא הסתובב עם הרישיון מהנייר! השוטר אמר שזה הדבר הכי מוזר שהוא ראה בכל ימי חייו!
וגם הוא בדק את השני, שכמעט דרס אותו!
לאחר שהם הסתלקו משם, התחלתי שוב להנות מחיי.
אבל אחרי הרבה זמן שהפסקתי לעקוב זה העלה בי געגועים וזכרונות,
והחלטתי שאולי אני אמשיך עם זה, כייף להתעלל באנשים.
אז עדיין לא החלטתי... אבל אני אחליט בקרוב!
עד הפעם הבאה...
(אולי בעוד כמה חודשים...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הרענן