לוויתן קטן

ושוב אותו חורף דופק על דלתי
הכל נראה אשליה אבל כ"כ אמיתי.
שיער פרוע ממשב רוח שהיה כ"כ מוכר
הלכתי לחפש משמעות אצל מישהו קצת פחות מנוכר.
צועדת בין שבילים רק אני והגשם
הולכת ותוהה כמה עוד נשאר לי בעצם?
אני כ"כ קטנה ומרגישה שיודעת המון
וגם כ"כ גדולה הכל עובר מהר כמו בחלום.
יש הכל מהכל, אפילו קצת יותר.
רק למצוא את ההנאות הקטנות או משהו אחר
תציל אותי ואותך משגרה משעממת
ממירוץ תמידי אחרי הכסף ומטלוויזיה מטומטמת.
תלמד להנות מהדברים הקטנים
משוקו ופוך מול סרטים מצויירים
מזמן איכות עם אמא ואבא
מגבינה עם עגבניה או מקולה עם במבה.
במקום תמיד לרוץ לכל מקום בלי הפסקה
תשכב על הגב ותקשיב רק לדקה,
לגשם שמטפטף על החלון,
לכל שניה שחולפת עם תקתוק השעון.
למוזיקה טובה שמתנגנת בלי מנוח
לעצום עיינים להקשיב ולשכוח
מכל מה שקיים, ממה יהיה מחר
אם תהנה מהרגע, תראה הוא לא נגמר.
לך רק אחרי הלב ואל תפחד מה יגידו אנשים
כי לכל מקום אליו תלך, תמיד יהיו שם קנאים.
תחיה את החיים שלך כי בכל שניה הם עלולים להיגמר,
תתפרע, תתנשק, תאהב, תן לעצמך להתמכר,
למוזיקה, לתשוקה, לזרם של החיים
ותראה לאט לאט איך הכל יותר נעים.
תשבור את הכללים כי אתה לא בובה על חוט...
ובלי שבכלל התכוונת, הכל הופך פשוט!!!

אזז..איך העיצוב?