לוויתן קטן

אני יגיד לכם.. עצמאות מבחינתי זה לגור לבד..בלי אמא או אבא, לפרנס את עצמי, ללכת מתי שבא לי ולחזור מתי שבא שבא לי.

להיות אם מי שאני רוצה כמה שאני רוצה, להכנס לאוטו ולנסוע לאן שבא לי בלי לתת חשבון מתי אני חוזרת או אם מי אני הולכת או כמה אלכוהול אני ישתה או כמה סיגריות אני יעשן. פשוט להספיק לתת לכל העולם דין וחשבון על המעשים שלי.

ופתאום..פתאום יש לי את הכל ואני לא מרגישה יותר את הצורך הזה שיהיה לי גבר בחיים כי סוף סוף אני לא צריכה לברוח מכלום..זהו, אני בחוץ!!

אז איך זה שאני כבר לא רוצה כלום מזה!? אני כן רוצה את אמא שלי ואני כן רוצה אהבה ואני כן רוצה להיות הילדה הקטנה של אבא ושיפנקו אותי ויתנו לי את מה שאני רוצה גם אם זה אומר לריב בלי סוף. אני רוצה לחזור למיטה ש-ל-י כל ערב ולא למיטה באוהל המסריח הזה, אני רוצה להתכסות עם הפוך שלי ולא אם איזה שק"ש שאני אפילו לא יודעת כמה אנשים השתמשו בו לפניי ואני רוצה לישון 10 שעות בלילה ולא 6 ועוד לקום באמצע לשמירה..אני רוצה את החברים שלי ואני רוצה את המוזיקה שלי ואני רוצה חיבוק אמיתי, ממישהו שבאמת אכפת לו ממני, ואני רוצה להיות חלשה ולבכות כמה שבא לי ולא להיות חזקה בשביל 10 בנות שעדיין לא מצאו את המקום שלהם בחיים שלי. ואני כל כך רוצה אהבה אמיתית..באמת באמת..כי כל כך נמאס לי כבר מסטוצים..כי כל כך נמאס לי להתאכזב. אני רוצה מישהו שיאהב אותי כמו שאני יכולה לאהוב.

ומצד שני טוב לי, התחלתי תקופה חדשה בחיים שלי..סוף סוף באמת אכפת לי מעצמי ואני באמת מתחילה לשלוט בכל מה שעובר לי בחיים ואני באמת מתחילה לאהוב את עצמי, ואולי זה ישמע קצת נרקיסיסטי אבל לא משנה מה אנשים עכשיו יגידו לי אני יודעת שאני יפה ואני יודעת שאני בנאדם מדהים קצת מעצבן, קצת מתוסבך אבל מדהים!