אני יותר מידי שונאת בזמן האחרון
אולי זה לא זמן טוב לפרסם פוסט, כי אין לי רצון לשחרר את זה פה.
ואני לא רוצה חורף וגשם, גם את זה אני כבר שונאת.
אפשר קצת שקט?
הלוואי והייתי יכולה להתנתק מכל מה שאני אוהבת, זה היה כל כך קל,
במיוחד שככה לא הייתי צריכה לשנוא.
ואנירוצה לנקום בכמ אנשים, יש בי כל כך הרבה כעס ואכזבה שבא לי לגרום לאנשים לסבול ולהנות מזה!
זה לא רגש שמוכר לי, אני הרי לא כזאת, אבל עפם הפעם נפלתי קצת יותר מידי חזק, והשברים, את השברים אני רוצה שאתם תנקו, ותחתכומ הם ותעלו עליהם ושירד לכם דם, ותסבלו ותבכו, ואני אעמוד מהצד, ואחייך, הרי פעם אחת הייתי רוצה לדעת איך אתם מרגישים שאתם נותנים לי לטפטף דמעות ודם וסבל.
קרן.
-עריכה-
מישהי אמרה שהגבול בין שנאה לאהבה הוא דק מאוד, אני בהחלט מסכימה...
אני שונאת יותר מידי, ואולי יש לי אפילו סיבה מוצקת....
אני מתעמקת ברגשות המעורבים האלה ולפעמים אני שוכחת כמה אני טועה, ואיך אני משניאה את עצמי על עצמי.
ואני מצטערת, באמת שכן....אם הכל היה פשוט יותר.
אני לא לוקחת את האשמה לגמרי על עצמי,אבל יש דברים שהם לא בשליטה, ואני תמיד רגילה לברוח מאמת שהיא פשוטה, אבל אני חושבת שבפנים הכל נשבר.
וגם הגעגוע חוזר, והדאגה הבלתי פוסקת, רק שיהיה טוב, ויחזור הביתה *תשמור לי עליו*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
