פעם לא הבנתי את זה, עכשיו כן (בעצם לא). מאז שאנחנו קטנים מחנכים אותנו לזה שיום ההולדת זהו יום שמח, כולם מברכים ונותנים מתנות. מי אמר? למה זה הפך לנורמה? אז וואלה זהו סתם יום שבו ספרת היחידות בגיל שלך משתנה ומדי עשר שנים גם ספרת העשרות זוכה להשתנות, יאיי.
אז בנימה אופטימית זו אאחל לעצמי אתגרים, ריגושים וחיים קלים. הא וגם קצת ביטחון ויכולת שליטה על הרגשות שלי.
ובקשר לגיל 18, תמיד כשהייתי קטנה גיל 18 נחשב בעיניי כגיל שבו האדם הופך לקצת יותר בוגר, עצמאי, לא תלותי ו... גדול. עכשיו המחשבה הזאת השתנתה כי הבנתי שמאז שאני זוכרת את עצמי הרגשתי קצת יותר בוגרת מאחרים, עצמאית ואולי קצת גדולה.
מזל טוב.
עריכה:
מותר יום אחד בשנה להרגיש שמחה מסיבה מוצדקת.
ואיזה מוזר לראות בבלוג בצד שמאל למעלה מתחת לשם שלי שאני בת 18.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
