ואם אני לא רוצה? זה המשפט הכי נכון שיכלתי להגיד לך.
עד כמה אטום ומקובע אתה יכול להיות? אני כבר לא יכול לשאת את זה. נמאס לי.
אנחנו יושבים ומדברים על הצרות של אה ודה ואז זה מגיע אלינו, אתה מנסה להכניס לי לראש את התפיסה המעוותת שלך ואני לא קולט. אתה סתום או שרק עושה את עצמך? פשוט ממלמל לעצמי משהו כמו- הוא עוד יגדל, הוא יראה דברים אחרת. הבעיה היא שיותר מדי זמן אני ממלמל את זה לעצמי ומה קורה עם זה?
'אתה תתפשר על מישהי שלא באמת תרצה להיות איתה ואז מה? תישאר תקוע איתה כל החיים'. כ"כ התחשק לי לצעוק לך את זה- אני מעוניין בבנים. אני לא רוצה להתפשר על אף אחת בעולם הזה.
אני כ"כ רוצה להוציא את זה כבר ואתה כ"כ לא נמצא בשלב הזה של לקבל משהו כזה ממני.
אנחנו ממשיכים לדבר (בסבל רב מצדי ונחישות מוחלטת מבחינתך שלא מובילה לשום מקום.
אני יושב ושומר את זה עמוק בפנים.
תתעורר- משהו שם בפנים מת להתפוצץ ולא יכול.
קל לך להגיד לי- 'אתה יושב ולא עושה כלום ואין לך חברה כבר כמה שנים. אין לך חברה שאתה אוהב ושאתה מרגיש איתה הכי טוב בעולם'. 'ואם אני לא רוצה?'
' למה צריך לסבול את כל זה? אני עובר לבנים'- השבתי לך בחצי גיחוך.
חצי דקה של שתיקה ומבט מוזר בעיניים. 'ת'כלס, הכי טוב, בלי כל הקשקושים של הבנות האלה'.
אתה חושב?
אין לי כוח להמשיך מכאן...
אני חושב שבקרוב אספר ל-נ'. היא הכי קרובה לקבל את זה כמו שצריך.
מה שבטוח שאתה, שמחשיב את עצמך לחבר הכי טוב שלי (ומסתבר שלא יודע עליי כלום!), תהיה האחרון לדעת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
