היי דלליי
אז הסופש היה פאנן למדי... והמגן בהיסטורי עבר ברוך השם..
אבל את הפוסט הזה החלטתי להקדיש למישהו סופר סופר ינפורטנט!
אז.... כפרותי... אלעדי נשמי ניטוש רובין !!
אלוהים בירך אותי שהייתי צריכה להיות חלק מהבוחנים למקהלה של מסיבת שורשים כיתה ז'!
חחח ושהייתי צריכה להגיד לך בסוד שהתקבלת..
והבר מצווה חחח שהכריחו את חן בן עמי לשיר חחח
ושאפילו בח' וט הייתי יושבת לך שעות ומזיינת לך את המוח עם הסיפורים שלי (שאגב אתה היחיד שהסכמת לשמוע!) ולמרות שהייתי מזיינת לך את השכל עם החלומות שלי שהיית פותר לי ועם כל השטויות שלי למרות שהיית מקשיב לי תמיד היית מדבר על משהו אחר בסוף... ואפילו אתה הראשון ששכנעת אותי לעלות לרכבת הרים עם אביב אורון והבטחת שלי שזה לא יהיה מפחיד ושיש חגורות ולא היה! ושתמיד היה לנו חלום ללכת לשבת ולדבר בבית קפה ביום שיורד בו מלאן גשם ואף פעם לא עשינו... ואיזה נחמד היה לגלות לפני יומיים ששנינו עדיין חיים נושמים קימיים ומושפעים מהמופע של המורדים חחחחח .. ואפילו הצלחתי להביא ואתך איתי לרוטברג וזה היה הכי הישג מבחנתי ואיך כמעט רצית להתאבד בתחילת השנה מהכמות הבלתי נתפסת של הערסים והפרחות בשכבה שלנו ובבצפר בכלל ואיך למרות הכל אתה עדיין שם.. ועדיין סובל.. ואיך תמיד כל שיעור מתמטיקה שאנחנו יושיבם ביחד תמיד אחד מאיתנו או שנישנו מופרדים ונשלחים להירשם.. ואיך אפשר לשכוח את השיר החדש שלנו שכתבנו - "התקווה כבר ארוזה בתוך קופסא ורודה ואיבדתי שחלה הייתה דווקא חשובה ועכשיו הביציות עוברות למקום אחר ובתוכי יש הרגשה של זרע משתחרר! "(על פי המנגינה של לפעמים חלומות מתגשמים )
כפרותי תודה שאתה כזה.. למרות שרבנו על משחת שיניים קולגייט מלבינה ובעלת הארמון במשך כמעט יותר מ4 חודשים... ואיך שתמיד הייתי הורס לי את השרירים במכון שהיית נותן לי לעשות את אותו משקל ומכשירים כמו שלך... אם אני ימשיך לדבר כאן זה לא יגמר
אז רק רציתי שתדע שאני כלכך כלכך כלכך כלכך מתתה עליך שזה אי אפשר לתאר!
ואל תשכח שיום אחד נפתח חנות בכיכר המדינה של תחתוניטים חזיוניתים ובוקסרניטים מאוד יוקרתיים בעיצוב יחודי שלנו!!
הלוואי שנמשיך ככמה כמו עכשיו כי מאוד התגעגתי אליך!!
אתה הכי ניטוש בארץ!
לאביו פור אבר אנד אבר אנטיל דה קבר אנד מעבר!
שלך
פחמוש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
