החיים הם אחלה כשאתה בן שמונה [אבל מה קורה אחר כך?]

ממש מטורפיםם

אתמול עבדתי מחמש במקדונלדס, חמש שעות של לחץ מטורף. פשוט עמדתי על הרגליים חמש פאקינג שעות !

אני ממש אוהבת את זה אבל.. עם כמה שזה נשמע מזוכיסטי, כי העבודה מסיחה את דעתי מדברים שאני חושבת עליהם כל פעם שיש לי זמן פנוי. כשאני שם אני לא חושבת על כלום, לא מדברת עם אף אחד. רק עבודה עבודה עבודה.

וזה מרחיק את המוח שלי ממחשבות על ...

סיימתי את העבודה ב10 אבא השחזיר אותי הבייתה אכלתי את הרויאל שלי בבית ואז מאיה התקשרה אלי אז ירדתי למנטה והיא ושחר ליוו אותי לקומונה כי ליעד עזרה לי ללמוד לאזרחות... הייתי שם עד 2 בלילהה!! באתי הביתה ופשוט צללתי..

היום הייתץה המתכונת באזרחות, שעה חלון שבה שחר הייתה אצלי והכנסו קודים לחשבון שלנו של קוקה קולה וילגגג''' !! ואז חזרתי למה שחשבתי שאמור להיות תגבור באנגלית אלו שנגשים למועד ב' [אני לא מטומטמת 1 פשוט העלו אותי לחמש יחידות שבוע לפני הבגרות אז לא היה לי מגן] והסתבר שזו הייתה גם מתכונת והיא עוד נתנה לי שלוש עבודות בית כדי לבנות לי תמגן. אני לא מבינה זה כזה מטומטם למה הם לא ישר הביאו לי מגם 100 והגישו אותי במקום לתקתק עניינים הם מסבכים כל דבר הסצפר המטומטם הזההה

ועכשיו יש לי שעה וחצי לנוח ואני צריכה לקחת אוטובוס לקסטינה כי אני עובדת גם היוםםםם!

יום שלישי אנחנו עושים פרומו ליום צופה ויום חמישי 90 שנה לצופים בת"א הולך להיות מטורףףף!

ושישי שבת יש סמינר לשכבת פולגג איזה כיף הולך להיות.. המון זמן לא כתבתי וכנראה שהרבה גם לא קוראים, כנראה אני כותבת את זה לעצמי, לא יודעת למה .. אולי כדי לשמר חוויות וכאלה? כי מה שאני באמת רוצה לכתוב אני לא יכולה.

ככה זה כשהולכים על הבלתי אפשרי. וכשהוא אפשרי, אסור לדבר על זה . ואני נתקעת עם המחשבות בפנים בתוך המוח מתפוצצת.

וכשאי אפשר כבר לדבר על זה . חולמים על זה . ומשהו אחד שהבנתי, שכשמתחילים לחלום זה כבר רחוק מלהיות המציאות...

הוא פשוט מחלה . זה מה שהוא. ורק הוא התרופה גם.