הלילה גורם לי לחשוב. לחשוב על האהבה שיש לי ועל זו שיכלה להיות.. על החיים שעכשיו לעומת אלה שיכולתי לדמיין שיהיו.. ובכלל על החלטות. מה המשמעות של דברים ? עד כמה כל החלטה סופית כפי שהיא מרגישה לי עכשיו? מי מבטיח שאני עושה את הבחירות הנכונות ביותר, ושבעוד עשרים שנה אני לא אתעורר בתחושת תסכול וחוסר סיפוק מאלה שהחלטתי כשהייתי עוד צעירה.. אני לא יודעת. אני רק יודעת שאני בת 25 ומחליטה החלטות די גורליות בשלב זה.. אז מה בעצם יש לנו כאן: במקום להחליט החלטות גורליות כגון: איזה סוג גבינה לקנות? מתי לקום בבוקר? ולאיזה סרט ללכת.... אני מתמודדת עם שאלות כגון: איזה צבע מפיות צריכות להיות על השולחנות בחתונה? איזה עגילים תואמים את שמלת הכלה שלי? ואיזה חיוך נוגה אני אשים על פני בדרכי אל החופה.... אז כן. אני מתחתנת וזה כבר הרבה יותר מקרוב. זה ממש בעוד שנייה. ועכשיו פתאום עוברים מולי חיים שלמים של החלטות שיכולתי ואולי חשבתי שאוכל לקחת בשלבים מאוחרים יותר בחיי - ולא עוד. מי מבטיח שהדבר המתוק הזה ששוכב לידי במיטה בכל לילה ומחייך אלי הוא הוא האחד בשבילי? מי אומר שלא החבר הכי טוב שלי הוא בעצם אהבת חיי הלא ממומשת? אני לא יודעת. למה הדברים האלה לא יכולים להיות ברורים??? למה אני צריכה להסתבך כל פעם? למה אי אפשר שאני אתחתן ואהובי ואני נכנס לבועה שכזאת שאין בה אף אחד חוץ מאיתנו? מעין אי בודד ללא פיתויים נוספים. ללא מקומות שעלולים לגרום לעוד בלבול, אי הבנות ומחשבות שעולות וחוזרות בכל פעם בצורה אחרת. אני מתחתנת ואין מאושרת ממני. באמת. ומצד שני, אני מודה- אני פוחדת. מה אם הנסיך שחשבתי שיש לי הוא רק נסיך באיזה כפר נידח ובעצם הנסיך האמיתי, זה מהעיר הגדולה ומהרשימה שיגיע רכוב על סוס לבן וגדול עוד לא הגיע....? ולמה... למה אני לא יכולה להבין שכל כך טוב עכשיו ושזה הטוב האמיתי- כי הוא באמת כזה! ואין צורך לחפש אחר דשאים ירוקים יותר כל הזמן כי הם סתם נראים ככה מרחוק... כל החיים שלי אני ככה. רוצה את מה שאין לי. כשאין לי חבר- אני כמהה לאחד וכשיש, ועוד אחד שאוהב אותי יותר ממה שאפשר להבין בכלל (וגם אני אותו!!! למען הסר ספק..) אני תוהה אם אין יותר מזה.. למה זה ככה.. הלוואי והיו לי תשובות מספקות לעניין הזה. אולי אז הייתי רגועה יותר.
דבר אחד אני יודעת. עוד מעט אני מתחתנת וזה יהיה זוהר ומבטיח. אני בטוחה שהחיים יהיו מרגשים ומפתיעים ואני רק מאחלת לעצמי שלא אתעורר בעוד עשרים שנה ואחשוב על הבחירות שעשיתי או לא עשיתי בשלב הזה....
לילה טוב...