התאהבתי... ודווקא בזמן הלא נכון. התאהבתי ולא חשבתי שזה יכול לקרות לי שוב. איך זה שתמיד זה תופס אותי לא מוכנה? מסקרן אותי מה מנווט את הרגשות שלי..כי הרי אתה כל כך שונה ממני ועם זאת, גם ככה דומה. העולמות שלנו נראה שלא יתחברו לעולם. כמו נסיעה בשני מסלולים ללא אפשרות לעבור.. וזה מסקרן. מסקרן ומפחיד. עוד לא החלטתי מה משניהם יותר.. מה שהכי כואב כאן זה שאני יודעת שלא נוכל להיות יחד. לא כל עוד המצב כמו שהוא עכשיו. וגם מוזר. מוזר שבעצם זה לא יכול לקרות בגללי. אולי עשיתי החלטות פזיזות מדי? אולי טעיתי? אני כבר לא יודעת.. למה הגעת?? החיים שלי היו כל כך שלווים ובטוחים בלעדיך.. למה זה טוב עכשיו? למה אני צריכה את המחשבות האלה כל הזמן? עצוב לי וגם מרגש לי.. והכל יחד וכולי במערבולת.. המחשבה עליך מחממת אותי וגם מפחידה.. ואני רוצה להיות איתך וגם מאוד לא רוצה. מי מבטיח לי שאיתך זה יהיה אחרת? מי אומר שאתה האחד .. כנראה שאין תשובה לזה. אתה כל כך אחר מכל מה שאני מכירה.. זה מוזר..למה זה מסקרן? הרי זה יכול להוביל בעיקר למקומות לא טובים.. השילוב הזה בין העולמות הלא שייכים..גם הופתעתי.. אתה הרי הכי לא הטעם שלי והכי לא מה שחשבתי שאני רוצה לעצמי.. ובכל זאת.. הלוואי ויכולתי להסתכל קדימה ולראות מה יהיה. את האמת, אני אופתע לגלות אותך בחיי עוד כמה שנים. אתה אומר שאתה יכול לגרום לי לרצות בך ולהשלים את מה שאולי חסר לי.. אבל אני לא יודעת. אני בכלל לא בטוחה.. וגם קצת כן..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
