לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...שקר כלשהו.

Avatarכינוי: 

בת: 35

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2010

פוסטכנות


שעה כזו מאוחרת דורשת אחד משני פוסטים אפשריים- הפוסט הדבילי והפוסט הרציני.
כיוון שכשאני שיכורה יש לי נטייה להתבטא בשפה גבוהה מן היומיומית ולחשוב מחשבות עמוקות ומדכאות בעת שחיוך מטופש מרוח על פני, אתעסק בשאלה המהותית ביותר בחברה שלנו- מה לגבי העתיד?
אז אפשר יהיה לפתוח, כמובן, בשאלה- מה איתו באמת?
העתיד שלנו.
לא תהייה לנו אדמה, כי הזבל ימלא אותה ואת מי התהום, ואת כל הארץ בערך. נחייה לנו מיום ליום בתקווה שלא נמות ונתמוטט. מים בקושי ישארו לנו, כנ"ל דלק, כנ"ל חשמל (שבסופו של דבר, ככל הנראה, נצליח להפיק מהזבל. אבל זה עוד רחוק, אי שם בעתיד). אם לסכם, ככל הנראה נשאר חסרי משאבים לחלוטין שכן את כולם אנחנו מנצלים בימים אלו ממש כאילו שאין מחר. אולי באמת אין מחר, אבל ייתכן ויש.
מזג האוויר יעבור מכ5 מעלות לכ-40 בשבוע, אבל היי, לפחות יהיה לנו הגיוון. תמיד התלוננו שאין לנו כאן חורף אמיתי.
ונניח שאלה לא יקרו, שיקרה נס והעולם יעמוד על קינו והכל יהיה כתמול שלשום. מה אז, הו, מה.
אם תחפשו אותי, כנראה אשב לי על הספה. או על המיטה. או שאהייה בשירותים, או במקלחת, או שאחפש משהו לאכול במקרר. אלו בערך במקומות שבהם אוכל להמצא לכל המחפש.
וכאן נכנסת לה השאלה שגרמה לי להגות את הנושא הכה עמוק של הפוסט הנוכחי- מה עם כל אותן "תוכניות-שקר-כלשהו" שאני מתכננת לעצמי לעתיד?
הרי ישנה תוכנית מעורפלת וקצת מגוחכת, אבל ישנה, ולמען האמת- אני מרוצה ממנה בהרבה מכפי שחשבתי. כי, כידוע, איני בנאדם של תוכניות. הלא אני לא פחות ולא יותר מאדם של- לבלות את חמשת החודשים עד הגיוס שלי ברביצה ממושכת במקומות שצויינו כאן למעלה, לבלות את הסופ"שים (...וכפי הנראה ברגעים אלו- גם את שאר השבוע) במילוי מוחי ושאר חלקי גופי הפנמיים במיני אלכוהול שונים וכו'.
ועם זאת, הפלא ופלא- ישנה תוכנית, והיא הולכת בערך כך:
שחרור. קורס צניחה חופשית על חשבון צה"ל (יה מן). עבודה בתור מדריכת צניחה, חסכון כסף, טיסה למקומות שונים בעולם, עבודה בחלקם, חסכון כסף נוסף, חזרה לארץ, המשך עבודה כמדריכת צניחה/ כל עבודה מזמדנת אחר שאמצא (תוך כדי עשיית שטויות וכיף, כמובן), לימודים עד המוות ללא שום מקצוע או קריירה ממשית.
תוכנית שמתאימה לי, הלא כן?
אבל מה אז?
אז למרבה הפתעתי, מישהי גרמה לי לחשוב.
על ילדים, על משפחה, על קריירה, על כל אותם דברים שכלל אינם נכנסים לתוכנית שלי, אפילו לא כסעיף not to do (אוקיי, חוץ מהקטע של הקריירה. אבל אני בטוחה שאדם או שניים יזדהו עם הרתיעה שלי מהנושא).
היא הדגישה את העובדה שאהבה לילד היא אהבה שאין כמותה ושלא אדע אהבה אם לא אלד, ושכל השאר פשוט, למעשה, יתגמדו בפני האהבה.
ועכשיו נשאלת שאלה-מי-יודע-כמה-(לא-אני)- מה היא אהבה? האם היא קיימת?
שזה שקר כלשהו. הלא אני יודעת שהיא קיימת, אז מה השאלה בכלל? ומאיפה לי לדעת בכלל. (אישיות מתפצלת, הו לא!)
הלא חשבתי שאהבתי במשך זמן כה רב, ואיך אדע שבאמת. אומרים שאהבה, כשהיא מגיעה, אין שני לה. היא מורגשת בכל רמ"ח איבריו של האדם המסכן ושאר שקרים שאומרים בסרטי דיסני ותכניות קיטש של במאי ישראלי עם שחקנים שכרגע סיימו ללמוד בביתספר שקרי כלשהו.
וכשהיא נעלמת? מה אז? האם היא עדיין הייתה אהבה, אף על פי שפתאום היא כן מתגמדת ויש שני לה?
האם החוזק והגודל נעלמים, האם הם יכולים להתפוגג, יש צורך לשמר אותם? הנה מידע שלא מספקים אותם במאי שקל.

אם כך, השאלה עדיין עומדת על קינה-
נניח שהעולם אכן ישרוד עוד מספר שנים כלשהו, האם רצוי וראוי לבנות את כל עתידנו על רגש מפוקפק למדי, או שמא עדיף לנו להצמד לתוכנית המקורית והקצת מגוחכת?

כאן שני השיכורה, נותנת לכם נקודה למחשבה ואף מצפה לתשובה. לילה טוב אנשי העולם שכלל לא קוראים בבלוג שלי.
נכתב על ידי , 10/3/2010 01:58  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Starless ב-5/4/2010 01:58
 





24,548
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לStarless אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Starless ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)