גבר של גברים

אני לא אוהב סקס עלאבוקר. מעולם לא הצלחתי להבין את ההתרגשות של אנשים מסקס בבוקר. יש ריח לא סימפטי מהפה, הגוף עדיין רפוי מהשינה והזרג העומד רומז: הגיע הזמן להשתין.

פעם אמר לי חבר: יא אהבל, קמים, משתינים, שוטפים ת'פה, מתקלחים ואז מזדיינים.

אהה, אמרתי, לו. זה?!

זה כבר לא סקס עלאבוקר, זה "ארוחת בוקר". אבל אלה שאני לא מבין מתעוררים ומזדיינים.

אז איזו חברה סיפרה לי, שהיא קמה חצי שעה לפני בן זוגה, מארגנת את עצמה ואז מעירה אותו ומזיינת אותו [כך במלים שלה]. הרמתי גבה. אם את דוחפת לו זין לתחת, אז ברור שאת לא צריכה להתנשק אתו, אז מה הבעיה?

כמובן לא היתה תשובה על זה.

פעם הייתי עם אפולו, אדוניס או כל שם אחר שההומואים אוהבים להמציא לגבר/נער מדהים ביופיו. כל הלילה הזדיינו בלי הפסקה. והמשכנו גם בחמש בבוקר.

או, אמרתי לעצמי, עכשיו היה לי סקס עלאבוקר.

כשאדוניס לא התקשר כמה ימים, התקשרתי אליו וניסיתי לברר מדוע הוא לא מגיע. [אין לי פסיק של כבוד עצמי].

בהתחנחנות הומואית-אוחצ'ית הוא אמר לי: מותק, סקס עלאבוקר אחרי לילה סוער הוציא ממני את שארית האנרגיה המינית שלי לעוד שלושה חודשים.

כן, הוא חזר אחרי שלושה חודשים לעוד לילה ובוקר סוערים. [אמרתי שאין לי פסיק של כבוד עצמי].

אבל, מעולם לא הצלחתי להתעורר בבוקר ולהנות מסקס בלי התארגנויות מקדימות. המשהו דפוק אצלי?

כי, לפני שבוע היה אצלי המאהב התורן. [נו, אני שרליל ידוע, מאהב זה ענין של כמה פגישות וקדימה לבא אחריו]. רקדנו חצי לילה על המיטה המוצעת בצבעים גבריים עם כתמי צבע של ורוד לילך והלכנו לישון. בבוקר בבוקר הוא מעיר אותי, לוקח את ידי ומוריד אותה לצינור הנוקשה שלו, מדביק ת'פה שלו לפה שלי, ואני בהלם ובאלם. כשהשתחררתי מהנשיקה שאלתי אותו בהתחנחנות הומואית-אוחצ'ית: לא מגעיל אותך הריח מהפה שלי?

מותק, הוא אמר לי, מותק, כלום אצלך לא מגעיל אותי.

מאז אנחנו לא נפגשים יותר, הוא ואני.

כנראה אני באמת דפוק.

וככה לסיום תמונת אדוניס נוספת שמצאתי- לא לצחוק.