גבר של גברים

מה שמחתי לגלות שהאחד באפריל איבד את עצמו לדעת בסביבתי הקרובה.

אף אחד לא ציין אותו, ברדיו לא שמעתי את דידי הררי מצחקק וצוחק כמו מטורף גאה בעצמו וסייד-קיק שלו, אהרון-משהו

גם אף מאהב מן העבר לא הפתיע בצחוק.

יום שישי רגיל ונחמד

החלטנו שבפסח נלך לאמא שלו, החותנת שלי.

היא מאוד אוהבת לארח, לבשל להתאמץ ולקטר אחר כך בחיוך

תהיה שם כל המשפחה שלו, שזה אומר עוד 4 אחים-אחיות חוץ ממנו

עשרה נכדים

הסבא והסבתא שלו ושנינו

החלטנו גם מה ללבוש

איזו מתנה להביא לאמו

איזה מתנות להביא לילדים.

אבל, וכרגיל, מי יודע נמה ילד יום? יש עוד שבועיים עד אז.