גבר של גברים

הלכנו לחתונת בתם של קרובים שלי. התיצבנו דביר ואני, אבי וחברו ושאר בני משפחתי.

אחרי שנגמרה ההתרגשות בקהל [ איזה כישרון צריך כדי לגזול מחתןכלה את תשומת הלב]

אחרי שגמרנו להסתובב בין הדוכנים הקטנים

ואחרי שהחתן [די חתיך] שבר את הכוס

נכנסנו לאולם, וזכינו בהרעשה ממוקדת ומפוצצת אוזנים של מוזיקה.

הבטחתי לדביר ריקוד אחד עם הכלה

אז הוא רקד אתה היפה שלי [לדעתי באותו רגע היא התאהבה בו עד כלות]

הבטחתי לו ריקוד אחד, רקדתי אתו למרות שכמעט התעלפתי מעוצמת הקול

ופוף.. הלכנו.

הבקר הכלה התקשרה לברר אם נעלבנו.

אמרתי לה את האמת, שעוצמת המוזיקה כמעט גרמה לאשפוזי.

"מה.. כן.. אוי.. אני נורא מצטערת"

חייכתי קטן ביני לביני

אולי מאמציי להורדת ה"ווליום" בחתונות ישאו פעם פרי, אולי.