לפני כמה שנים טיילתי בירושלים עיר הקודש, בחלקהּ המזרחי.
חברים ספרו לי על הקלות הבלתי נסבלת של מציאת סקס בעיר הזאת.
הם למשל אמרו / ספרו לי כך:
אתה נכנס לחנות לקנות מכנס, צנצנת, שטיח או סתם מציץ בחנות.
מייד המוכר מציע לך להיכנס, להתרשם מהסחורה ובאותה הזדמנות הוא מקווה שגם תקנה משהו.
אם הוא מוצא חן בעיניך, תכנס תכנס, תעבור לידו, תתחכך בו במהירות ובזהירות, ושאיבה בריאה מובטחת לך. לחובבי ההתעמלות האנאלית, גם זה יהיה אפשרי, אם יש למוכר מקום ואם הוא יכול להתפנות, ללא חשש לרבע שעה ממלאכת המכירה - אבל זה נדיר.
מציצות הולך טוב, בתנאי שלשואב אין ציפיות לסקס אחר, או שימצצו לו.
הפנטזיה חשובה מהמציאות הקשה.
מצויד במידע מרעיש זה, ובשל העובדה שנאלצתי להיות בירושלים סיימתי עסקיי בזריזות ויצאתי לכיוון הרובע יהודי בתקווה למצוא תחנת שאיבה כמו שהבטיחו/ספרו לי.
הגעתי קרוב לאזור הכותל, ושם יש איזה בית כנסת בבניה, וסביבו אף לא אדם אחד למעט שומר גבוה, כהה עור ומרשים.
הבטתי בבית הכנסת לעומק, לרוחב כשבכל מבט אני מגניב אף מבט אליו.
הוא הבין
בהחלט הוא הבין
אחרי שהבין שאני לא משטרה, לא שב"כ אלא עוד "מזדיין" מצוי הוזמנתי לתוככי בית הכנסת הנבנה.
ושם, בגומחה בה יימצא בעתיד ספר התורה
חגגתי אתו והוא אתי.
כשיצאנו הוא ביקש ממני ללכת לקנות משהו מהחנות של הדוד שלו, שבגלל המצב ריקה ואין פרנסה.
הלכתי, מה אכפת לי.
הדוד, שהתגלה שהוא צעיר בן 20 היה לא פחות מדליק ומרשים וסקסי מאחיינו.
מאז
בכל פעם שאני בעיר הקודש אני מבלה בביקור ברשת חנויות של דודים, בני דודים.
בוודאי שאני אחרי כל שאיבה מקפיד לקנות מתנה לדודיי, אחייניי ושאר בני משפחתי.
