גבר של גברים

כשהייתי ילד תמיד צעדתי ליד הגברים

הכבדים, האפורים והשקטים. תמיד היה

אחד שליטף לי את הראש, או את הטוסיק

זיקפות עונג וצמרמורות בגיל 7 או 10.

לאחרונה שוב מצטרפים מושגים טיפוליים

לתכניות אסטרטגיות ארוכות טווח, כך

שההתחלה היא תמיד "צעדי תינוק" כיוון

שכך, הלבשתי אותו בחיתול והוא זחל על הבטן.

ראיתי עובר במסדרון חתיך על

[כולם אצלך חתיכי על, לא?!]

רצתי אחריו בהתלהבות לברזייה

משם קפצנו לעישון הדדי וקרוב מאוד.

ינחית את תיקו המעוצב למשעי על

הכסא שנרכש מנגר מעוצב למשעי

ויניח ישבנו המעוצב למשעי על 

הספה המעוצבת לתפארת הבורגנים

על שנינו. בדרך להכא מהתם נפער

חור בצמיג, באמצע שומקום, ואנחנו

שתי גרציות ידועות, חכינו שעתיים

עד שחולצנו, ושבנו בשלום למיטתנו.

בשרב בבית הולכים ללא בגדים

הגוף מזיע, העור מבהיק ומלא

חיות. הלשון משתרבבת, והיד

נשלחת למבושיו של בן הזוג.

בגלל הרעש ברחוב לא שמעתי

את הציפור השרה לה כל בקר - כאן ביתי

הבטתי בך, חדש במיטתי, חזק וצעיר

איברך הרפוי על ירך שמאל נושם לו.