גבר של גברים

הוא מביט מהחלון החוצה לרחוב

ישבנו פונה אליי, נרעד מעט ברוח

הקרירה של הבקר, ואני בתאוות

פרא, מצמיד לשוני לחורו השחור.

היום יום שישי, היום יום שישי

מחר שבת, מחר שבת, שבת

קודש, בה אדליק נרותיים, אקשטם

בשני קונדומים צבעוניים ומתוקים.

הטלפון צלצל על הקו קריין עם קול באס

הודיענו תושבי גבעתיים, שהערב לא יתקיימו

אירועי החג בגלל מזג האוויר והסערות

ואני אתך עם שקית פיצוחים מול הטלוויזיה.

בערב מלחמת לבנון הראשונה, עוד שכבנו יחד

חדרתי אליו בעוצמה כמו שאהב, והוא צעק בתשוקה

מטורפת, עוד עוד ואל תטוס לארה"ב, תהיה אתי

לעד, הוא אמר. אני לא עולה לקבר שלו, לא יכול.

מתוך כתבה באיגי על ההצגה - שיר לשניים, שכתבה ירדן מרציאנו - 

רגוע הוא מביט אל עיניי

גופו נינוח, עורו מתוח ובוהק

רגליו מתפשקות באיזו עצלנות

בוא אלי, בואה אלי לתוכי פרפר נחמד.

לאחר הרהור ביני לביני התקשרתי אליו

אמרתי לי - איזה חנטריש אתה, כבר

מישהו חושק בך, אז אתה שולח אותו

למיטות זרות? לא היתה תשובה, עד עכשיו.

נטול כל דבר, למעט תשוקתו

הזקופה בתביעה כמעט כואבת

גע בי, מצוץ אותי, לקק אותי!

אני חולה.