ואצלי בחיים יש 2 כאלה...
הראשון...כמה לא צפוי...אבא שלי! האבא האהוב והמקסים שכל פעם מחדש מוכיח לי את המשפט:
"כגודל הציפייה-כגודל האכזבה"
מגיל צעיר הוא מבטיח לי דברים, מנפח לי בועה ענקית,
מנפח מנפח ואז בורח, משאיר לי לנפח אותה
ואז חוזר רק בשביל לפוצץ אותה.
ולמרות כל השנים שוב נפלתי בפח שלו.
הכל התחיל בהלוויה, עם כמה שזה עצוב לומר, בהלוויה של ממה.
הוא קרא לי החוצה בזמן שמישהו ניצל את ההלוויה כדי לספר כמה חשובה האמונה,
הראה לי את הפלאפון החדש והמדהים שלו "זה דור רביעי, עוד לא יצא לשוק אפילו!"
ואז פתאום הוא הביא את זה משום מקום "אל תדאגי אני אארגן לך גם אחד כזה מהספק שלנו"
והנה התחילה עבודת הניפוח שלו, הבטיח הבטחות העצים את המילים שלו
"דור רביעי" "מחיר מהחברה" "סוף החודש"
האמת שאז החזקתי מעמד, לקחתי את הכל בעירבון מוגבל ולא נתתי לעבודת הניפוח שלו לעבוד עליי
עד שנשברתי להבטחות ולמילים והתחלתי לעזור לו לנפח את הבועה.
והפיצוץ?
הפיצוץ נעשה לאט ובזהירות
בהתחלה התברר שזה לא דור רביעי
אחר כך "הפלאפון הזה עדין מידי בשבילך, הוא לא יחזיד אצלך מעמד"
ואז הגיע השיא!
הוא הציע לי כמה פלאפון ממש יוקרתיים אבל הבעיה הייתה שלא אהבתי אותם אז הוא אמר לי :
"כנסי לקטלוג ותבחרי א-י-ז-ה שאת רוצה ותגידי לי"
נכנסתי ולהפתעתי המוחלטת בחרתי אחד שהיה יותר זול מכל המכשירים שהוא הציע לי
והוא אמר שהוא יטפל בזה....
ודאגתי להזכיר לו שהפלאפון שאני הכי לא רוצה זה המוטורולה, אני שונאת את המוטורולה!
סוף חודש יוני? חלף עם הרוח
לא קיבלתי ממנו שום דברים חוץ מזיבולי שכל.
היום התקשרתי אליו והוא חזר אליי כמה זמן אחרי זה
"מורני השגתי לך את המוטורולה"
אני פשוט שונאת שהוא עושה את זה!
ואמרתי לו בפלאפון :
"למה אתה כל פעם עושה לי את זה? שוב ושוב אתה עושה לי את זה מחדש? למה אתה מבטיח לי דברים שאתה לא יכול לקיים? אני לא רוצה את הפלאפון הזה! אני לא מבינה אותך, למה אמרתי לבחור איזה שאני רוצה? למה נתת לי את האשליה שבאמת תביא לי פלאפון חדש?"
עוד טאץ' קטן....מסתבר שגם המוטורלה שהוא הביא לי....הוא יד שנייה.
הוא לא יכל לשמוע אותי אומרת לו את זה בפלאפון, שמעתי על הקול שלו את הכאב כשהוא שמע את המילים שלי, הוא לא יכל לספוג את זה ואני המשכתי להפציץ! זה מגיע לו! על כל פעם ופעם שהוא פגע בי והבטיח לי והבטיח והבטיח והבטיח וברח!
אני שונאת אותו....נמאס לי ממנו כל כך!
אחר כך אמא התקשרה, הוא הלך לבכות אצלה
לא הייתי צריכה להגיד הרבה בשביל שהיא תבין אותי ולמה לא הסכמתי להתפשר על הפלאפון הזה,
תקראו לי גחמנית או מה שתרצו אבל זה כבר הרבה מעבר, זה עניין של פרנציפ, זה עניין של כבוד.
נראה כמה זמן ייקח לו את הדבר הבא...או עד שנסיים את העניין הזה.
השני שמסבך לי את החיים-מתן
אבל בצורה אחרת
הוא לא עושה לי רע וגם אם כן אז זה לא בכוונה
הבעיה שלי איתו זה שאני לא מפסיקה לחשוב עליו
על הפנים שלו-העיניים שלו
הנשיקות שלו-השפתיים שלו
הידיים שלו-הנגיעות שלו
הגוף שלו- ריח שלו
יש לי מן רצון מתמשך להיות איתו
במשך רוב היום אני חושבת עליו, על מה נעשה כשניפגש, על מתי ניפגש, על מה אני אלבש כשניפגש
אני מסתכלת בפלאפון בציפייה לקבל הודעה ממנו או שיחה
מנגנת לעצמי בראש את הרינגטון ששמתי למספר שלו
מתאכזבת כל פעם מחדש לגלות שההודעה היא לא ממנו
ובמצבים קשים נכנסת לתיקית רינגטונים ומשמיעה לעצמי את הצלצול
לפעמים אפילו לא יכולה להחזיק מעמד ומתקשרת אבל כל כך מתחרטת
כשהוא מתקשר אני יודעת שהוא חושב עליי, שהוא רוצה לשמוע את הקול שלי ולדבר איתי
אני אוהבת את הקול שלו, איך שהוא מדבר אליי
אני אוהבת איך כשלפעמים הוא אומר לי לחכות שנייה על הקו והוא מדבר עם מישהו, הקול שלו נהיה עצבני וכועס ואיך שהוא חוזר לשיחה הוא תמיד שואל "את איתי?" והקול שלו שוב חוזר להיות עדין ורך רק בשבילי.
מור אמרה לי פעם שהיא רוצה שחבר שלה יתייחס רע אל אנשים אבל אליה הוא יהיה עדין ונחמד
ונראה לי שככה מתן מתנהג...ואני אוהבת את זה
אבל אני רוצה שיהיה איזשהי היכרות בינו לבין הקרובים לי
פתאום הבנתי את זה שאני כבר הספקתי להכיר את חברים שלו מספיק בשביל לשבת ולדבר איתם גם אם הוא לא שם
וחברות שלי בכלל לא יודעות איך אני והוא נראים ביחד, מתנהגים ביחד
האחים שלי בכלל לא ראו אותו
כבר כמה זמן חשבתי להזמין אותו לארוחת ערב שישי אבל בתקופה האחרונה היה איזשהו משבר שדרש דחייה
ועכשיו?
אני לא יודעת מה מונע ממני, בא לי שהאחים שלי יכירו אותו בא לי שהוא ישתלב בחיים שלי
בא לי להיות איתו.
הצחיק אותי כל כך שהוא אמר לי מה הוא הבין
"אז מה הבנת?"
~אוחז במותניים שלי, מקרב אותי אליו, מסתכל לי בעיניים~
"הבנתי שאני רוצה להיות איתך"
הוא מסבך לי את החיים בצורה הכי מוזרה שיש...הוא כל הזמן רץ לי בראש ובמחשבות
זאת ההרגשה כשמאוהבים?
הגעתי למסקנה שהמון השתנה בי בתקופה האחרונה...אני חושבת שלטובה
השינו הפנימי בא עם השינוי החיצוני
האהבה העצמית הזאת שאני מפגינה מעלה לי את הביטחון, מעלה לי את המצב רוח, את הרצון לצאת לבלות ולהנות
פתאום אין לי את החסימה הזאת שהייתה לי בעבר
אנשים מסתכלים עליי באור אחר
אנשים מסתכלים עליי
וזה מרגיש טוב לדעת שהרווחתי את זה לבד
עבדתי קשה בשביל זה והעבודה עדיין לא נגמרה...עוד קצת ואני שם
הסתכלתי במראה על הגוף שלי
על הבטן שלי
על הרגליים
והבנתי שבאמת יש לי גוף יפה
יש לי על מה להתגאות
נכון שזה עוד לא מושלם....אבל מי כן מושלם?
אני לא אומרת שפה זה נגמר....לא חסר לי מה להוריד
כשאני אגיע ליעד שלי אני ארצה להישאר שם
ולכל הטענות האחרות...לפי המצב עכשיו אני יודעת שאני אהיה מרוצה
אני כבר עכשיו מרוצה
כבר אמרו לי כל כך הרבה פעמים לא לצפות למחמאות
אבל מציפים אותי
אמנם מחלק אני עלולה להיפגע ("סוף סוף את נראית אנושית")
אבל זה רק מראה כמה הצלחתי לשנות
אני שונה לחלוטין מאז שהתחלתי לסבול מאיך שאני נראית
מאז שזה באמת נהיה דבר שהשפיע על החיים שלי מבחינה חברתית
מממ לצערי אין לי תמונות מהתקופה השלישית בגלל שהמצלמה שלנו נמצאת אי שם בברצלונה
אבל שימו לשינוי בין שתי התקופות האלו
אדיוס=]=]
עריכה:
כשאמרתי שאבא שלי מסבך לי את החיים וזה נשמע כזה עלוב שהוא כולה גורם להתאכזב ולבכות וכל השיט הזה....
אתם לא מבינים בכלל איך הוא מסבך לי את החיים...למשפחה שלי
אני לא יכולה לספר את זה אבל פאק הפעם זה היה השיא! פשוט השיא!
אני לא ידעתי מה להרגיש כשסיפרו לי מה הולך, רחמים או מועקה או עצב
יואווווווו אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי!
למי אני יכולה לספר דבר כזה....על מי אני מספיק יכולה לסמוך שלא יגיד לי כלום שרק ישמע אותי ויחבק אותי וישבע לי בכל דבר אפשרי שהוא לא יספר לאף אחד.....
זבל יוצא ממנו מכל כיוון אפשרי
כדור שלג אחד גדול שלא מפסיק להתגלגל בחיים שלו וגורר אותנו יחד איתו
אנחנו תמיד נהיה הכתובת הראשונה של המחפשים אחריו
אנחנו תמיד נהיה ניזוקים ממנו ומושפעים מתוצאות מעשיו
אז מה עכשיו?
הלוואי וידעתי איך אבא אמיתי מתנהג...איך זה מרגיש כשיש לך אבא כל יום....
הלוואי ולא ידעתי מה זה לבכות בגללו כל כך הרבה פעמים!
כל החברות שלי עסוקות ולא נמצאות ולא זמינות וחבר שלי בפנימייה
אמא לא רוצה שאני אספר את זה
אז אני צריכה מישהו...מישהו אחד שפשוט יקשיב
שייתן לי לבכות עליו ורק יחבק אותי
למה הוא עוש לנו את זה?!?!
הוא משמיד את החיים שלו לאט לאט, הוא נותן לעצמו לסבול ובדרך גם לנו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
moranch