לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משהו , בנאלי כזה .


כינוי:  סבתא שלי

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2012

ילדות נשכחת


אחרי הרבה זמן שאני תוהה מה אני עושה עם עצמי ( ולמה ואיך ) בכמעט 21 שנים האחרונות, הגיעה השאלה הבאה - האם את חושבת שאת בוגרת ? (מהמקום הכי פחות צפוי) 

אז האם ?

 

אני מאמינה שהדבר הראשון שניתן לקלוט ממני זאת הציניות, השנינות ( כן אני צנועה) , הרצון לצחוק על כל דבר מה שמרמז על אופי מעט ילדותי או מאופק, כזה שלא רוצה או מרגיש נכון להתמודד עם הדברים כמו שהם ובורח למקום שהוא טוב בו. אז זה ככה זה לא בדיוק. מעבר לכול חומת הא " אני צוחקת על הכול וזורמת בסבבה " יש אדם שהוא לא חלש קטן ומסכן אבל אדם שעבר דבר או שנים, שוב אני לא מתיימרת להיות משהו שאני לא ואני בטוחה שיש שעברו דברים הרבה יותר משמעותיים ממני אבל אני מרגישה שיחסית לפז"ם שלי פה על הכדור, עברתי לא מעט. 

 

כשאתה רגיל להתחשל ממקומות שאתה לא מצפה, להיות הפחות מועדף, להיות עסוק 24/7 להוכיח את עצמך. 

כשאתה רגיל להפגע. לדעת שרוב הסיכווים שהאדם מולך מנסה לתמרן אותך או לחרטט או סתם להיות מזוייף.

כשאתה רגיל לעסוק בהישרדות, להיות לחוץ עם יד על הדופק לנתח כל דבר לפרטי פרטים עד שזה כמעט לא הגיוני. 9,000 ספקולציות ביום. 

אין פלא שאני מה שאני עכשיו. 

 

זה נשמע מעט עצוב כל ההבנה הזאת. אבל מה שלא הרג עד עכשיו , כנראה חישל. 

 

עוד פחות מחודשיים אני מתחילה פרק לגמרי חדש בחיים. אני עוד לא יודעת כמה אני שלמה איתו אבל למען האמת, אני כמעט אף פעם לא שלמה עם כלום. מה שכן זה מרגש אותי ממש, שזה דבר שבאמת לא היה. אני מרגישה שאולי אני סוף סוף בכיון הנכון ואם אני לא, אדע שלפחות ניסתי. ובסך הכל הדברים הולכים להשתנות אבל אם אני ארצה הם גם יכולים להשאר אותו דבר. אבל הגיע הזמן קצת להתחיל להעז ולקחת סיכונים ( דבר שנראה לי לא עשיתי בחיים). 

 

ועכשיו כל מה שנותר זה לנשום עמוק. להניח בצד את המחשבות הטורדניות, אני יודעת שזה קשה אבל אני גם יודעת שזה סתם מכשיל אותי כל כך ואני גם יודעת שאיתן או בלעדיהן שום דבר לא משנה. להרפות קצת ולהתחיל להאמין שמפה סך הכל אפשר רק לעלות ואנדר-דוג הוא בהחלט חביב הקהל אבל אני חושבת שמיציתי את זה. 

 

אנקדוטה לסיום, אני ואבא שלי מרבים לריב בשנים האחרונות ( זה בסדר ככה זה בכל בית תקין שהאבא עובר את גיל 50 ), בכל אופן האבא הזה חגג יום הולדת, סימסתי לו ברכה ( הודעה ולא בוואטספ! ) והוא החזיר לי את איך הברכות הכי מחממות שיכולתי לקבל -

" יקרתי, אוהבת את הדרך שאת מתמודדת עם החיים. ולמרות מספר קשיים צולחת את הכל. בשבילך תמיד פה " 

אז יכול להיות שרשמתי את כל זה לחינם..? 

 

לחיי הצלחות חדשות 

נכתב על ידי סבתא שלי , 2/9/2012 09:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



17,805

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבתא שלי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבתא שלי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)