התחלתי לכתוב פוסט דכאוני, להתחשב בזה שכעת אני שיכורה, וביליתי איתו 7 או 8 שעות היום,
אני חושבת כמה מוזר, לפעמים האתה, משתנה להוא וההפך, מה זה אומר בשבילי עלייכם? בנים מפגרים.
בחרתי לך את הבגדים הכי יפים כשהסתובבנו ביחד היום, זה לא עשה אותי שמחה כמו שאמרתי.
אבל היה לי כיף איתך, אתה נחמד אליי.
לא, לא הסתכלת עליי כעל הדבר הכי יפה בעולם, כי כנראה אני לא, ולא רציתי כלום, הכל היה בסדר,
הכל בסדר,
אני יכולה בקלות להיכנס לעוד תקופה של הרס עצמי, אבל זה לא ייקרה,
הכל בסדר נכון? השמיים עוד במקומם?
אני שיכורה, בירות ועוד בירות, על חשבונך, לא נעים לי.
יום אחד אני אהיה משהו בשביל מישהו, ואתה גם ככה לא מה שעושה לי את זה.
אתה האבטיפוס של הגברים שישברו לי את הלב לחתיכות,
אבל זה בסדר, כי אני לא רוצה ממך כלום,
אתה פשוט שם, מאוכזב מהחיים ומתמרמר לך,
לא איכפת לי.
אני רוצה אותו בחזרה, הוא כל כך שמח וקופצני, אני אוהבת אנשים כאלה, נמאס לי מדיפרסטים,
טוב לי לחשוב עלייך כעל משהו שבעוד כמה חודשים יהיה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.
פנים לבנות ויפות, ושיער בלונדיני מושלם, לא איכפת לי להיות הכי דפוקה בעולם, ולא איכפת לי מה יחשבו עליי בגלל שאני איתך.
אתה האח הגדול של, אתה לא ממש דמות בפני עצמך בפניי רוב החברים שלי,
בשבילי אתה העולם.
ובציפורניים אני אמשיך לשמוח, כי אין לי ברירה,
אני אשרוט וארביץ ואנשך ואצרח ואבכה ואתחנן אלייך שתשאר פה,
ואולי רק כי אני שיכורה אני לא מצליחה להרגיש אמת במה שאני אומרת,
אבל אני מרגישה פשוט כל כך לא שווה.
וזהו, סוף פסוק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
