מי שעוקב אחרי העדכונים התכופים של הבלוג יודע שאחוז נכבד מצרותיה של ג'ייני נובע מחיידק ה"לא נעים", בו נדבקה בילדותה, עת נכחה באירוע משפחתי שכלל את קרוביה של אמא וגם את קרוביו של אבא, לכולם שורשים עמוקים בפולניה. מאז אותו היום, וחרף חינוך ישראלי קלוקל ושמש ישראלית קופחת, עדיין בורחת ג'ייני מכל איזכור של אי נעימות ואפשרות לחוסר נימוס. הוסיפו לקלחת את העובדה שג'ייני היא בת מזל מאזניים, אשר כידוע סולד מעימותים, ונו, אפשר כבר לדמיין את השאר.

ישבה ג'ייני בביתה לפני מספר ימים והתחברה לאאוטלוק של העבודה כדי לבדוק סינג'ורים. הממצא היחיד היה מייל מאחד בשם דאן (כותבים Dan, אבל מדובר באמריקאי מאמריקה, אז צריך דאן או אפילו דאאן), אשר העלה שאלות מוכות באזוורדס ומונחים טכניים שלא נוגעים לג'ייני כלל. לא נורא, חשבה לעצמה. בטח שוב מבלבלים ביני לבין ג'ייני דארלינג, העובדת גם היא בחברה. שלחה ג'ייני מייל מנומס חזרה לדאן והעירה את תשומת ליבו לטעות. סגרה את האאוטלוק והמשיכה בענייניה.

בפעם הבאה שהציצה בתיבת הדואר, הופיע שם מייל חדש מאותו הדאן. מופתעת, קראה ג'ייני את ההודעה. אכן, נאנחה לעצמה, מדובר במקרה קשה של "לא נעים", עם טאצ' אמריקאי. אותו הדאן הציע התנצלויות בשפע על כך שהטריח וגרם כאוס כה רב בסדר החברתי, סיפר קצת על עצמו (איש תמיכה טכני בשירות החברה), שאל מה מעשייה של ג'ייני, ואף הוסיף שיזראל נשמעת כמו ביוטיפול פלייס והוא ישמח לבקר שם סאמדיי.

אוף באמת, קצפה ג'ייני, כל אמריקאי חושב שמראיינים אותו לגיא פינס. ביוטיפול פלייס מיי אס, אולי גם ירצה הדאן שמצלמות ילוו אותו בביקורו המתוקשר בכותל?

אבל, הנימוס מחייב, החליטה ג'ייני. הבנאדם שאל שאלה, וחוצמזה – כולנו שגרירים, לא? הקלידה ג'ייני תגובתה במרץ: סיפרה קצת על עצמה ותפקידה, שאלה בשלום משפחתו של הדאן והעתיקה כמה משפטים מברושור על ביוטיפול אתרים בארץ, במיוחד בצפון (איף יו ווד לייק טו לחזק את האקונומי שלנו בטיימס כאלה). חתמה בשמה והוסיפה בנימוס שהיא מקווה שדאן ייהנה משהותו ביזראל, יבוא מתי שיבוא. שלחה ג'ייני את תשובתה, מסופקת שסגרה את העניין וגם עשתה מעשה פטריוטי.

תשובתו של דאן לא איחרה לבוא. שפע תודות על כל ההשקעה ורוב תודות על ההמלצות, ג'ייני נשמעת כמו בחורה משכמה ומעלה ותרומתה לחברה מורגשת בכל צעד. עם זאת, הוא מתנצל מראש, אך כנראה לא יוכל להגיע עם משפחתו ליזראל בשבועות הקרובים עקב עומס עבודה. הוא כמובן מודה מאוד על ההזמנה הנדיבה ומציין לטובה את הג'נרס אנד פרינדלי פיפל אוף יזראל.

ג'ייני נזעקה. הכיצד פירש הדאן את הודעתה כהזמנה? כמה מביך! כמה לא נעים! מה יגידו כולם? מיהרה ג'ייני לשרבט תגובה, בה הדגישה שלא התכוונה להעמיד את דאן במצב כה לא נוח, וכמובן לא לכפות עליו את השהייה במדינה מוכת חום יולי אוגוסט. בטוחה היא שדאן מצויין בעבודתו ומהווה נכס חשוב לחברה, ולא תעלה על בדל שפתותיה את האפשרות שדאן ינטוש הכל ויבוא לביקור, וודאי שלא יעקור את משפחתו ממזג האוויר הקליפורני הנוח.

סמוקה כולה, שלחה ג'ייני את התגובה וחיכתה לריקושטים שוודאי יבואו.

עברה שעה.

עברו גם שעתיים.

עבר גם לילה של שינה טרופה.

ואין ציוץ מכיוונו של הדאן.

יום עבודה שלם עובר, ג'ייני סופסוף מצליחה להירגע. יושבת ברגליים משוכלות ומתרגלת נשימות אל הבטן. את השלווה מפריע צלצול טלפון.

אלו? מי זה?

בהתחלה רעשים סטטיים, ואז קול גברי במבטא אמריקאי. יס?, ג'ייני, זה דאן. הוא באיירפורט, עם המשפחה שלו. הוא ממש מתנצל שהוא מטריד אותה, אבל הוא לקח את הליברטי של לקחת איתו את רשימת הטלפונים של החברה. הוא גם ממש מצטער שהוא שם אותה במצב כזה לא פלזנט וגרם לה להרגיש שהיא מטרידה אותו עד כדי שכך שהיא הרגישה צורך לכתוב לו את המייל שכתבה. הוא מאוד מצטער על הדיסטרס שנגרם לה עקב הטעות, ולראיה – כדי לכפר הוא הביא איתו את כל המשפחה ליזראל, ועכשיו הם בתור למזוודות. הוא מבטיח לבדוק את כל אחד מהאתרים שג'ייני שלחה לו לפני כמה ימים באופן אישי, ובטוח שיהיה לו וונדרפול ויזיט וגרייט וייקיישן. הוא כמובן גם שמח שג'ייני הזמינה אותו ואת המשפחה, מכיוון שהוא לא הספיק להזמין מלון, ומאושר לקבל את הזמנתה ולשהות בביתה במשך החופש. האם זה קונביניאנט לג'ייני אם הם יגיעו עוד כשעתיים?

ג'ייני מלמלה כמה מילים של אישור וקבלה, סגרה את הטלפון והלכה להכין את ביתה לעדר של אמריקאים בשורטס וסווטשירטים*.

אמנם לא הזדמן לג'ייני לארח משפחה מהצפון בזמן המלחמה, אבל לפחות עכשיו תארח משפחה מצפון אמריקה!

*הם באמת מתלבשים ככה, נשבעת.