אני שונאת את ההרגשה הזאת
אני מרגישה שאני עומדת על קרחון שלאט לאט נמס ואני פשוט מתעלמת עם המחשבה של : אוקי בינתים יש לי אפה לעמוד
אני מרגישה שלאט לאט כל מה שאני מכירה סביבי מתפורר מכמה בחינות כ"כ הרבה שינוים שמתחילים כבר עכשיו
ושינוים שעומדים להיות בקרוב
ואני שואנת שינויים משמעותיים בחיים
הרי אם טוב לי למה לשנות? מה רע במה שיש?!
למה דברים חיבים להשתנות להם גם נגד הרצון?
אני כ"כ לא רוצה את זה! \=
כ"כ הרבה דברים הולכים להשתנות בקרוב ואני יודעת את זה והפעם כמה שאני מנסה להשאר אופטימית ולהעמיד פנים
אני יודעת שאני לא יכולה לעצור את זה
אני שואנת זמן
כי הזמן משנה הכול בחיים
למראת שתאורתית לפי מה שאינשטיין אמר ..זמן לא קיים
אז למה אני מרגישה אותו ? ומרגישה את השינוים שהוא מביא איתו?
דאמט ! בא לי להקפיא את הזמן עכשיו לנצח
אם טוב למה לשנות את זה??
אני באמת לא מבינה את הטבע
אנחנו תמיד מאושרים שהזמן טס מהבחינות של בצפר,צבא וכאלה
אבל מצד שני
הזמן טס מהר מידי זה מטורף
ואני לא מדברת עכשיו על מה אני יעשה אחרי השחרור בעוד חודשיים וקצת
אני מדברת עוד על המון דברים שהולכים להשתנות בחצי שנה הקרובה בחיים שלי
ודברים שכבר השתנו
דאמט מצד אחד אני ממש רוצה שינוי
אבל מצד שני השינוי שאני רוצה כ"כ רחוק מהשינוי המציאותי שקורה בינתים \=
