קטע מילקוט ישעיה ס, סימן שפ"ט:
וזאת לומר, התחיל הקדוש ברוך הוא
מתנה עם משיח, אמר לו:
נמשות הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם
עתידים להכניסך בעול ברזל ועושים אותך
כעגל הזה שכהו עיניו וחונקים את רוחך
בעול ובעוונותיהם של אלו
עתיד לשונך להדבק בחכך
רצונך בכך?
אמר משיח לפני הקדוש ברוך הוא:
רבונו של עולם שמא אותו צער שנות רבות הן?
אמר לו הקדוש ברוך הוא:
חייך וחיי ראשך שבועה גזרתי עליך,
אם נפשך עצובה אני טורדן מעכשיו.
אמר לפני: רבונו של עולם בגילת לבי ובשמחת
לבי אני מקבל עלי על מנת של יאבד
אחד מישראל.
ולא חיים בלבד יושעו בימי, אלא
אף אותם שגנוזים בעפר, ולא אותם בלבד,
אלא אף אותן מתים אשר מתו מימות
אדם הראשון עד עכשיו,
ולא אלו בלבד אף-נפלים
יושעו בימי ולא נפלים בלבד,
אלא אף למי שעלתה על דעתך
להבראות ולא נבראו
כך אני רוצה, בכך אני מקבל - עד כאן דרש(סוף ציטוט)
וכך עשה מלכנו וגואלנו חסד עמנו
קדוש ישראל אדוניי צידקנו שמו וציטוט נוסף מדבר החכמים וההוגים בדבר אלהים
רבי אבא בנו של רבי חנינא אמר ה' שמו, שכתוב: וזה שמו אשר יקראו לו ה' צידקנו"
ובמידרש שוחר-טוב הל תהלים כ"א: הקדוש ברוך הוא קורא למלך המשיח על שמו,
שנאמר: וזה שמו אשר יקראנו ה' צדקינו(ירמיה לג-16)
כך עשה בחסדיו מצא לנו ישועה ופירצה באשמת החטא
ועשה עמנו סליחה קדולה והשיב אותנו ברחמים רבים כפי שהבטיח בפי נביאיו הקדושים
קדוש הוא וקדושים מעשיו וקדושים יהללו סלה לעולמי עולמיא
הללו-יה
הללו אל בקודשו הללו ברקיע עוזו
הללוהו בגבורותיו הללוהו כרוב גודלו
הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכינור
הללוהו בתוף ובמחול הללוהו במינים ובעוגב
הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה
כל הנשמה תהלל יה הללויה:
ברכי נפשי את אלהיך כי מילאך אור עולם עתיק יומין
אור צלול כליל כאבן הספיר עשך ובראך כבדולח השמים
ישועתנו קרבה לבוא, עצב רב לנו, כי מלכנו, רוענו,מורנו ניקלח מאיתנו
אך לא מקירבנו כי שוכן הוא סלה בליבנו ואמן ולא נעציב את רוח קודשו
ולא נטמא את היכלו כי פעולותיו אהבה, וצדק אזור מותניו
מדוע לא נקשיב ונרא אותו? למה נלחם בזה אשר כבר ניצח?
למה נאבק בו הוא אשר עשה עמנו חדשה, לב חדש ורוח נכון?
לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקירבי
אל תשליכני מלפניך
ורוח קודשך אל תיקח ממני
השיבה לי ששון ישעך ורוח נביה תיסמכני.
אמן ואמן
שתהיה עמכם הברכה ועטרת ניצחון על ראשכם ביום האחרון
מים חיים נובעים מתוכו ולחישה כקרן אור מבין לכיסוי עננה
נונגע הוא, רוחו על פני מים רוחפה, ונפשי, בירכה
מי בדולח כמים הראשונים, מי הבריאה הבטיח הבורא
כי לא יעביר מי נוח על האדמה שוב.
ימצא חן בעיננו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
