מהו הגן? האם הוא הפרחים? העצים? או האגסים או ניחוח הגפנים?!
בלילות כלא עיניי משינה והראה לי כי הגן הוא אוצר הלב..הגן מראה אותו
הגן מראה אותנו...
כל אחד נראה כי יש לו גן, ואשר בגן הוא ישנו לפי מחשבותינו ושאיפותינו ומעשינו.
גנו של רועי, תמיד פורח
גנו ניפלא גן בעדן תמיד פורח תמיד מלא עסיס, גפן ותאנה ניחוח מור ולבונה..
כי אהבתו איננה מין העולם..
הגן הוא מה שהוא לפי מה שאנו..הגן הוא התוצאה..
הגן הוא ליבנו?
אדם אשר מלא ברוח האלהים ומתפלל לחשוב מחשבותיו ולראות כפי שעיניו רואות
יתמלא באהבה אשר איננה מן העולם הזה, אהבה אשר לא באה במחשבה כפי שרוב בני האדם
הרוב המוחלט, אוהב.
לא אהבה שבאה לאחר ניתוח מהיר של העין, או על ידי האוזן..
אלא אהבה אשר באה מהאינסוף, אהבה אשר עוברת את מחסום מחשבות או הסיבות.
בכזו אהבה אני חפץ..אך אנני יכול להגיע אליה, לא לבדי, לא ע"י איזה טריקים או מדיטציות שמוכרים
שקידה בדבר האלהים תעזור, תפילה ושבח ליושב במרומים תמלאני,
אך את אהבתו אינני יכול לקנות אף לא לבוא ולקחת בעצמיֿ
אדם ניפלא שאני קורא את סיפרו עכשיו סבל עינויים ע"י הקומוניסטים בשל אמונתו במשיח
עינויים נוראיים ולמרות הכל הוא אמר וזעק לאדון שלא יקח אותו אליו שיקח את אלה אשר עינו אותו
קודם.
אותה אהבה שאלהים מביא בנו.. שלום. אינסופי. עיניי רוח קודשו, הם מעבר לשינאה
ולמעשי הלעג והבוז שהאדם נותן בנו,
זאת אהבה אשר אף משה זכה להתמלא בה..
כולם קודשו אך לא כולם ניבחרו ששם אדוניי יהיה מקודש בהם.
-
דבר נוסף שעלי לדבר עליו
הוא היצר שבנו.
יצר נוראי ומרדן שאף לפעמים שולט בגופנו. בידינו, בפינו, בכל אברינו..
מנסה לדכא כך את הרוח שלנו....
אתמול הבנתי, שעצם זה שנמצא היצר הזה בנו, מביא אותנו לידי חוטאים
ללא חידוש הרוח שלנו, ללא התנקות מוחלטת והתמלאות בקדושת אלהים בחסדו
אין לנו אפשרות להיות נקיים מחטא.
החטא תמיד רובץ בנו, עצם היותו למחשבה מביא אותנו לידי מעשה,
ואפילו כאשר הוא רק מחשבה או כמו שישוע מלכנו אמר, כי אדם אשר נואף בעינו נחשב
כנואף ואפילו יש עליו לעקור עינו..למה לעקור?
עקירת הבעיה היא האפשרות היחידה..אני לא אומר שכל אחד צריך לעקור את עינו בפיזית
כי אחרת כולנו היינו עכשיו מחוסרי עיניים.
אך ניתן לבטל את מעשי הזימה והחטא על ידי עקירה מוחלטת של מה שמכשיל אותנו לזה.
אם התכחש למחשבות הרעות שבי, או לגידופים אשר בי, או לשינאה שבי, או לחמדנות או נאיפה שבי.
הרי זה אינו מבטל את היצר הזה, זה כאילו מסתיר אותו מצומת ליבי לכמה זמן
אך תמיד הוא יבוא וינסה שוב להכשיל אותי...
יש לעקור את הדברים משורשם,
להתפלל הרבה לחידוש הרוח, לחידוש הנפש, הלב..העיניים..
ובעיקר בזמן אחרון על ליבי ישנה תפילה לקבלת מחשבות אבי המבורך
כי אינני חפץ במחשבות הארץ ולא במחשבות ראשי אלא במחשבות האלהים
לדעת אותו...
אמן ונהיה למקור אהבה עבור אחרים, למרכז פיוס בין אנשים
למבשרי אמת ולא שקר או חנופה! למלאי צדקה
לרודפי שלום..לעניים מכל אשר בארץ ועשירים בביתנו שבשמיים!
תיהיו ברוכים ושהחסד יהיה עמכם תמיד.
אמן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
