אז קיבלתי את התעודה, שהייתה טובה יחסית לעובדה שמחצית שלמה לא למדתי.

אמא שמחה, המחנכת שמחה והעריפה שבחים אף אל פי שלא פסקה להעיר על חוסר הריכוז שלי בשיעורים

(מזכר לעצמי: פעם הבאה להניח יותר מ20 ש"ח בידה של המחנכת לפני שאני נכנס ליום ההורים).

ואם כבר מדברים על חוסר הריכוז שלי, אז הינה דיאלוג קטן שהתרחש באותה הפגישה:

המחנכת: "תשמעי, הבן שלך פשוט לא מרוכז בכל השיעורים בכיתה"

אמא: "נו אבי... מה כבר יש לך לומר על זה?"

אני: "תשמעי, קשה לי להתרכז בשיעור כשאני יושב ליד בחורה כל כך יפה כמו א'..."

המחנכת: "מצד שני גם ליד מקס אתה לא מרוכז... אבל אני מקווה שזה מסיבות שונות לחלוטין"

*היה זה פשוט מחזה לראות את אמא שלי והמחנכת דופקות עם כפות הידיים על השולחנות מרוב צחוק*

והרי הציונים:

תנ"ך: 82

ספרות: 85

חיבור: 90

אזרחות: 90

מתמטיקה: 70

אנגלית: 90

תרגום אנגלי: 80

חינוך גופני: 80

ביולוגיה: 83

כימיה: טוב... בואו נעזוב את כימיה...

גם את ציון הפסיכומטרי שלי יצא לי לקבל.

לא קיבלתי ציון נמוך... למעשה הציון הזה מספיק לי לכל מקצוע חוץ מאחד.. זה שאני רוצה.

אבל... אחרי תחושת ביאוס והפנמה של המציאות החלטתי שאני אנסה להשיג את הציון המבוקש.

אגב... קיבלתי  676  שזה בערך הבדל של 4 שאלות נכונות נוספות מהתוצאה שאני צריך.

ובנושאי צבא... לפני יומיים בשובי הבייתה מבית הספר הבחנתי ב2 מעטפות עבורי בתיבת הדואר.

הראשונה הייתה המנילה... והשניה הייתה הזמנה אישית לכנס עתודה... אוח האירוניה... חחח

אגב המנילה שלי, איך היא לדעתכם:

1. חטיבת כפיר 900 (כולל "עוקץ"/לוט"ר)
2. משמר הגבול
3. חטיבת גבעתי
4. חיל השריון (כולל פלס"ר שריון)
5. חטיבת הנח"ל
6. חיל ההנדסה (כולל היחידה לסילוק פצצות וסיירת "יעל")
7. חיל התותחנים (כולל "מיתר" ו"מנתץ")
8. לוחם במערך הנ"מ
9. לוחם איסוף
10. חטיבת גולני
11. חטיבת הצנחנים
12. יחידת דובדבן
13. ספינות טילים (סטי"לים דבורות / דבורים)
14. שירות במקצוע
15. קצין קשר ותקשוב
16. קצין חימוש
17. קצין לוגיסטיקה
18. קצין ארגון רפואה
19. קד"צ נהיגה
20. פראמדיק

אשמח להמלצות/הערות/הצעות/סתם בלבולי מוח...

הוצא מהקשר:

חייל אחד, צנחן, חוזר מהקורס צניחה הביתה

ומספר לאבא שלו מה היה :

"טסנו במטוס והגיע הזמן לקפוץ,

המדריך פתח את הדלת וכולם קפצו , חוץ ממני .

אמרתי למדריך שאני מפחד , אז הוא אמר לי

שאם אני לא קופץ אז הוא מזיין אותי בתחת"

"נו, וקפצת ? " שואל האבא.

"קצת, בהתחלה" אומר החייל.

אז הייתי ביום רביעי במשחק הכדורגל בין מכבי חיפה לדינמו קייב במסגרת הטורניר של הערוץ הרוסי הראשון.

היה ממש חוויה לראות את הקבוצה שאבא שלי אהד בילדות משחקת נגד הקבוצה שאני אוהד.

וכאילו שזה היה מתוכנן מראש, המשחק הסתיים בתיקו... זו בהחלט הייתה תוצאה שסיפקה אותי.

[משמאל - אני. מימין - אבא]

איך שהגענו לאצטדיון לאבא שלי היה סוג של התקף והוא החליט שהוא רוצה לקנות לנו צמידים דומים של מכבי חיפה.

זה היה ממש מוזר ולמרות שאני לא מת על הצמיד אני עונד אותו עד עכשיו.

[הצמידים]

שיהיה לנו בהצלחה בטורניר.

היו לנו היום צילומים לספר המחזור.

הרעיון עצמו הוא נחמד אבל זה לא נראה לי להצטלם כמשהו שאנחנו לא (למרות שממש אהבתי את העובדה שאני הבוס).

הייתי רוצה שפשוט יבואו אלינו בהפתעה בזמן ההפסקה למקום שבו אנו יושבים בבית הספר...

ו... זהו. פשוט מבט מהצד. משהו בסגנון של:

[פשוט כך]

הוצא מהקשרו:

איך אתה יודע שאתה חי ב2007??

1. אתה בטעות מקיש את הסיסמא שלך על הצג במיקרוגל.

2. בחיים לא שיחקת סוליטר בקלפים אמיתיים.

3. יש לך רשימה של 15 מספרי טלפון כדי להשיג את משפחתך המונה 3 נפשות.

4. אתה שולח אי מייל לאדם העובד בשולחן שלידך.

5. הסיבה שאתה לא בקשר עם חלק מבני משפחה וחברים היא, שאין להם אי מייל!

6. אתה מתקשר מהאוטו, בחניה הפרטית שלך מתחת לבית לשאול אם יש מישהו בבית שיוכל לעזור לך לסחוב את הקניות הביתה.

7. לכל תוכנית טלויזיה יש בתחתית המסך את כתובת האתר שלה.

8. עזיבת ביתך ללא פלאפון (שלא היה לך ב20 או 30 או 60 בשנים הראשונות לחייך) גורמת לפניקה עד כדי חזרה הביתה בשביל לקחת אותו...

10. אתה קם בבוקר ופותח את האינטרנט עוד לפני הכוס קפה.

11. התחלת לסובב את הראש באלכסון בשביל לחייך (:

12. אתה קורא את זה, מהנהן ומחייך.

13. אף יותר גרוע, אתה יודע בדיוק למי אתה עומד לשלוח את הקטע הזה.

14. אפילו לא שמת לב שלא היה מספר 9 ברשימה הזאת.

15. אתה גילגלת חזרה אחורה לבדוק שאכן לא היה מספר 9...

ועכשיו אתה צוחק על עצמך!!!!

שנה טובה !!!!

ולסיום. אני שמח שהכל הסתדר בינינו [משפט אחר שאומר המון].

[אילוסטרציה אחת של 'חיבוק' עם מסר חבוי שרק אדם אחד יבין]

הפוסט הבא יהיה כבר בפברואר ויכיל משהו מאוד ספציפי ובעל משמעות בשבילי.

ועד אז...

ביי