לזה שיושב שם למעלה ומסתכל עלי עכשיו
אנחנו בני האדם בובות על חוט שמשחקים בהצגה שאותה אתה מביים, אבל יש הבדל בין בובות אמיתיות ואלינו בני האדם אנחנו בובות בעלות רגש, רגש בלתי פוסק שמתבטא באהבה עצב שמחה ואכזבה ועוד מלא רגשות שמאפיינות אותנו בני האדם..
אתה הוא זה שמנהל לנו את החיים לפעמים הם יפים ולפעמים מכוערים אתה נותן לנו טעימה ותחושה מהכל.
אבל!
אני, מרגישה שאני סובלת נורא כאן למטה באדמה אם רק הייתי יכולה במבט אחד למעלה לומר לך ולתאר לך את מה שאני מרגישה הייתי עושה הכל כדי שתשנה את זה אני רוצה יותר לשמוח רוצה להרגיש שאין דבר טוב יותר מהחיים, החיים הם מתנה שניתנה לנו ממך וההורים.
לכן במכתב שברגע זה כותבת אני רוצה להביט לרגע למעלה שהם יפתחו ולבקש חיים ורודים יותר[אני יודעת שאני מגזימה ושיש ילדים שרע להם יותר!]
אני יושבת כאן כותבת את המכתב ודמעות בעיני אני לא יכולה לעצור אותן הן הרבה יותר חזקות ממני אני מנסה להוציא הכל אבל אני לא מצליחה.
ה' אתה הדבר הכי חשוב והדבר שאני הכי סומכת עליו יותר מכל דבר אחר ובכל זאת אני לא יכולה לתאר לך את ההרגשה.
זה ניראה שלכולם מסביב טוב ושמח ואני עצובה ומפחדת מהחיים זה רגש שבא וחולף,
אבל! כשבא משהו שגורם להמון כאב והוא פתאום חולף יש לי צלקת או פצע עמוק ושורף בלב.
אני כותבת את המכתב בתקווה שרק אתה תדע עליו ולא אף אחד אחר למרות שיש אנשים שחשוב לי שיידעו ואני חשובה להם ואם יקרה לי משהו זה יכאב להם אני יודעת שבשום מקום אף אחד לא יצליח להבין את עוצמת הכאב שלי.
אני מאמינה בגורל!
אבל אמרו לי שאנחנו בני האדם בונים את העתיד שלנו ואנחנו קוראים לו גורל אבל אני לא חושבת ככה, אני חושבת שהכל נתון בידך ואתה קובע על גורלו של כל אדם ואדם.
עכשיו!...
אני מסיימת את המכתב בתקווה שתשב שם למעלה ותקרא מילה במילה ממה שכתבתי בתקווה שמשהו ישתנה
ויש לי בקשה אחת לפני האחרונה תעזור לי בדברים שאני רוצה וכאלה שקשה לי להיתמודד איתם....
נ.ב
בקשה אחת אחרונה תישמור על כל המשפחה שלי החצי שלי (<חן אבקסיס)וכל מה שיעשה לה טוב..
את השיר הבא היא רשמה למישהו שאהבה :
הולכת בשביל צר
רב מכשולים
עוצמת את עיני
ורואה הרבה נסיכים
יש אחד...
מיווחד כזה
נסיך על סוס לבן
שיופיו גורם לרגשותי בלגאן
הולכת בשביל צר
חשוך ורב מכשולים
הולכת ללא פחד
ללא סיבה
אבל הכי רוצה לשכוח את דמותך
שבליבי ובמוחי חזק חרוטה
הולכת לי
עם עיניים עצומות
ושוב ניזכרת ביופיך
עולה במוחי שוב דמותך
ותמונה!
התמונה של אותו הרגע שרוצה לשכוח
כי אני בליבי יודעת
שזה יכל להיגמר אחרת..
זהו חברים, זוהי חן וולדמן, אותי היא הצליחה לרגש!
אל תבליגו ותסתכלו סתם ככה, ת-ק-ר-א-ו!!!!!
בתוך כולנו חבוי רגש המחפש דרך לפרוץ, תנו לו לצאת אל העולם!!!!!!!!
אני בטוחה שלכולם יש מה לומר ,תכתבו, מניסיון זה עוזר!! :-)
רק שתדעי חנו'ש שאני ממש גאה בך ושעכשיו אני מעריכה אותך עוד יותר בתור אדם ובכלל בתור משוררת חחחחחחח
ולכולם>
אני בטוחה שגם אתם! תוציאו את זה!
תודה רבה חני על שחלקת איתנו את רגשותייך
ומי שרוצה לחלוק משהו איתנו, אז יאללהההההההההה....;-) חחחחחחחחחח
שלחו לי מואהההההה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ורק בגלל שהיא מאוד ביישנית החלטתי לעשות משהו לגבי זה ולהציג לעולם את המוח היצירתי והיפה זה!! חניייייי אני אוהבת אותך מאוד מאוד ומהיום והלאה כל מי שרוצה להציג את היופי שבתוכו אבל מתבייש או לא יודעת מה ,שיפנה אלי ואני ידאג להציג את זה!