הכל נראה דיי מבטיח בנתיים.

כל הדברים האלה שכתבתי עלינו, שאני עצבנית עליו כועסת ומתחילה עם המחשבות הפרנואידיות,

אז חשבתי שרק אני חושבת ככה, ושאני היחידה מבינינו שמשהו נראה לה לא בסדר פה. אבל טעיתי.

שלשום הוא בא אליי. לפני שהוא בא הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי קצת. אני נבהלתי והייתי בטוחה שהוא עומד להיפרד ממני בגלל היחס זין שלי אליו.

שלחתי לו הודעה אם הוא הולך להיפרד ממני, כולי משקשקת מפחד ממה תהיה התשובה שלו.

הוא שלח לי: "חס וחלילה מותק, הייתי חרא בזמן האחרון ולא יצא לי לדבר איתך ולהסביר." "אנחנו נשאר ביחד לעולם".

לא ידעתי בדיוק על מה הוא מדבר אבל לפחות הוקלתי לשמוע שזה לא הסוף.

כשהוא בא דיברנו. והוא התחיל להגיד שמכל העניינים שלו על עבודה ודירה ורישיון, וכל החרא שהוא אוכל כל הזמן,

הוא כאילו שכח להשקיע זמן בנו, במערכת יחסים שלנו. הוא אמר שהוא התחיל לקחת אותי כמובן מאליו.

הוא אמר שהוא נשען על המערכת יחסים שלנו במשך כל התקופה הזו שהיה לו כלכך רע, וזה הדבר היחיד שהיה בטוח, הוא סמך על זה כ"כ שהוא לא חשב לרגע שגם בזה צריך להשקיע קצת מאמץ. (מילים שלו).

הוא אמר שהוא התקשר פחות, ושהיינו ביחד אז הוא ישר היה נרדם כי הוא היה עייף מהעבודה, בסקס הוא לא בדיוק עשה מה שאני רציתי, הוא גם אמר שהוא לא כתב לי מכתבים יותר, כי לא היה לו איפה. הוא אמר שמאז שההורים שלו עברו דירה אין לו מקום שהוא מרגיש בו בבית. והמקום היחיד שהוא מרגיש בו בבית הוא איתי. הוא אמר גם שאני תמיד הבנתי אותו, והוא לא ניסה להבין אותי.

הוא הצטער נורא ואמר סליחה, ואני לא בדיוק הבנתי על מה הוא מצטער. כאילו, לא אכפת לי שהוא לא התקשר כל הזמן, או עשה דברים בשבילי, כי הוא לא עשה את זה אף פעם. אני חושבת שכעסתי כי הוא עשה דברים ספציפיים שהכעיסו אותי.

גם אני דיברתי קצת, ניסיתי להגיד מה אני חושבת ומרגישה למרות שאני לא חושבת שהצלחתי כלכך.

סיפרתי לו כמה זה היה כואב לשמוע שהכל רע לו בחיים והכל חרא. כי זה כאילו הוא שכח שגם אני בחיים שלו, וזה כאילו הוא כבר לא חושב שאני הדבר היחיד שטוב לו בחיים, כמו שהוא היה אומר לי פעם.

הוא הקשיב לי ואני הקשבתי לו. מאז עברו רק יומיים אבל אני חושבת שאני שמה לב לזה שהוא משתדל קצת יותר,

הוא מתקשר, בסקס, בהתנהגות הכללית. לא יודעת איך להסביר.

נראה מה יהיה בהמשך, אני מקווה שיהיה טוב.