השיר מתנגן לי בראש בזמן שאני קוראת על השיפוצים קלים שיושבת הראש לשעבר הגב' דליה איציק ביצעה בביתה.

ספה -18,000 שקלים ( פראיירית- אני קניתי סלון שלם ב-10000 ₪!)

שולחן לסלון -11,000 ₪

קרמיקה וריהוט -70,000 ₪

ריפוד 4 כסאות – 12,000 ₪  ( סידרו אותך – 4 כריות לכיסאות ב-100 ₪ ! בחנות המצעים של חיים הפרסי)

אמבטיה-2,130 ₪ ( ביזבזת לנו כספי ציבור אבל תבזבזי לנו גם מים -לא להגזים,יש גבול!)

וילונות-5,000 ₪  (מה עשית עם הוילונות הישנים?)

קצת סרוויס-6,000 ₪ ( קנית צלחות עם פס זהב?...תזהרי כשאת מכניסה אותם למיקרוגל)

טלפונים משוכללים-7,000 ₪ (מה רע באוקי טוקי?)

שרותי כביסה- 17,000 ₪ ( אפשר להיות הכובסת שלך?)

וכולי וכולי , הרשימה המלאה נמצאת פה

מסתמן שהכול נעשה על פי הנהלים, וכל כך מעניין אותי מי כתב את אותו נוהל שמרשה לבזבז בצורה בוטה וגסה את כספי הציבור.

איך בתקופה כל כך קשה נבחרי ציבור מרשים לעצמם ראוותנות שכזו?...

"הציבור מטומטם" – לא, הוא לא מטומטם רק קצת פראייר ,תמים ועייף

"ולכן הציבור משלם"...ועוד איך משלם

אוף , עיצבנה אותי הכתבה הזו על הבוקר... אני לא אירגע עד שאני לא אשב בכיסא המרופד של דליה איציק.

אני חייבת להרגיש את הקטיפה היקרה בישבן שלי, מה..זה ריפוד מכספי הציבור , אז גם לי יש חלק בריפוד-לא?

בעצם אני לא רוצה שום חלק בשום ריפוד

אני אמשיך להיות הציבור שיושב על כיסא פשוט מעץ – אבל זה כיסא שלי , מכספי

והוא הכי נוח

כדאי לך לנסות!

גם צניעות כדאי לך לנסות..