אני כבר מינוס שלושים קילוגרם ובעוד חודשים- שלושה אני אגיע למשקל היעד וכבר לא  אהיה שמנה ואפילו לא שמנמונת.

וזה קצת מוזר לי לא להיות יותר שמנה.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד מרוצה מהמראה המכווץ  החדש לי , כיף לי להיכנס לכל חנות שאני רוצה ולהעז למדוד מכנסיים שיש בהם ריצ'רץ וכפתור ולא לחפש את המכנסיים הידידותיות שנמתחות עם הגוף גם אם עליתי שניים ,שלושה, ארבעה או חמישה קילוגרמים.

כיף לי לקבל את המחמאות הממיסות לב ושומן מאנשים טובים

גברים ונשים מחמיאים אחרת למשקל הגוף

החברות מתחילות את המחמאה ב: כלבה, נבלה ואפילו זונה ואח"כ המחמאה של איזה יופי רזיתי ורובן אומרות שאני לא צריכה לרדת יותר כי אחר כך זה יפנצ'ר לי את הציצי והוא יראה כמו שני שקיות שוקו ריקות – איכס..מאז התיאור הזה לא מתחשק לי לשתות שוקו.

המחמאות של המין הגברי מתחלקות לשתיים

יש את הביישנים ,שלא נעים להם לדבר על המשקל אבל הם לא יכולים להתעלם מהחתיכה המהממת שעומדת מולם ( הכוונה אליי ) והם שואלים בהיסוס אם אני בדיאטה... ואני רק מחייכת אליהם וחושפת בגאווה את שני החורים שיש לי בלחיים ובקול מתוק מדבש אומרת להם שתמיד הייתי רזה רק לא התלבשתי נכון.

אני לא מבינה למה זה מצחיק אותם.

ויש את הפחות ביישנים ויותר צעקניים , שיוצאים בקריאות של וואוווו או משהו מפותח יותר כמו : יאוווו רמה!

הם מתעניינים איך רזיתי וכמה רזיתי , מחמיאים מכל הלב ובנוסף לזה נותנים הוראה שאני לא צריכה להרזות יותר ואם אני כבר רזה אולי כדאי לי לצבוע את השיער לבלונד.

אז הגוף מתחיל להיות רזה ואני אוהבת את זה

אבל הראש נשאר שמן , לפעמים נדמה לי שבראש שמורים כל השלושים הקילוגרמים העודפים , הם שם למשמרת במידה ואחזור מתישהו להיות בטטה.

אני חושבת שלאנשים רזים יהיה קשה להבין על מה אני מבלבלת את המוח , הרי כל החיים שלך ניסית להשיל את העודפים וכשסוף סוף את מצליחה את מתלוננת?

אני לא מתלוננת , רק מרגישה קצת לא נוח, כמו בארץ זרה.

תארו לכם שהשומן זו ארץ, ארץ זבת חלב ודבש, שיש בה מפלי ספגטי וגבעות שוקולד

אני מכירה את כל שבילי הארץ השופעת הזו , אני צועדת בשבילי השומן כבר ארבעים שנה.

ופתאום הציעו לי טיול לארץ מדברית דלת קלוריות עם נווה דיאט קולה וקרקר צחיח

אני עדיין משוטטת לי במדבריות ,מתחילה לאהוב את הנוף החדש אבל עדיין מרגישה כמו בטיול ושאוטוטו אני אחזור לארץ השומן .

התמונה היא משנת תרפפו , מדורת ל"ג בעומר בגן איריס