רגע לפני שאני נפרדת משנת ( בחיי ששכחתי באיזו שנה עברית אנחנו, אז רגע אני קופצת לגוגל וכבר חוזרת ) תשע"ד ומקבלת בריקודים ושופרים את השנה החדשה אני עוצרת לרגע ,לוקחת נשימה עמוקה ומשחררת בנשיפה את כל הפחם הדו החומצתי שאולי עוד שנשאר לי בפנים בתוך הנשמה.

כן, יש עוד שאריות פחם שנדבקו בעקשנות ולא כמו חנל'ה ושמלת השבת, אני לא מחכה לאיזה ירח קסום שיבריק לי את הכתמים .

אפרופו חנל'ה ושמלת השבת – זו אותה חנל'ה מחנל'ה אופה קטנה וחנל'ה התבלבלה מה פתאום בברית מילה ?.. סתם הגיג שקפץ לי לראש.

אז איפה היינו: אהה בכתמים

כשאני חושבת על זה שוב , אולי לא כל כך נכון לקרוא לזה כתמים , אולי יותר מתאים לקרוא לזה חשבון מכולת .

כשהייתי ילדה אני זוכרת שלהורים היה נורא חשוב לסגור את החוב במכולת לקראת השנה החדשה , לא להיות חייבים למכולת אלה אפילו לא לירה , אפילו לא אגורה!- כן כן אני מדור הלירה , דור אחד מעל דור הדינוזאורים.

אז גם אני רוצה להמשיך מסורת , להתחיל את השנה כשאני לא חייבת כלום לאף אחד ושאף אחד לא יהיה חייב לי ואם יש מישהו שחייב לי משהו אני פשוט אמחק לו את החוב

אממ, פה יש בעיה , אני לא ממש יודעת למחוק חובות למי שחייב לי.

אם מישהו פוגע בי או בילדים שלי או במי שיקר לי , פותח אוטומטית חשבון מכולת אצלי , והחשבון הזה נושא ריבית פיגור, ריבית עם הצמדה לאגו , לכעס ולתסכול.

והריבית התופחת הזו לא ממש עושה לי טוב , הלוואי והייתי יודעת למחוק את החוב , כי באמת החשבון הזה מיותר ואפשר לסגור אותו בתשלום סליחה, מחילה, חוק התיישנות , חוסן וגם קצת בגרות .

נו באמת.. אוטוטו בת חצי מאה (אמל'ה , עוד לא עוד לא ! עוד חמש שנים פלוס מינוס ) ועדיין לומדת איך לסלוח? עדיין מתקשה בלהרפות ?

לכבוד השנה החדשה החלטתי לעשות קצת סדר במכולת שלי , לזרוק את כל מה שפג תוקף , ואם יש דברים שדורשים מירוק של סליחה ומחילה- לא להתעצל, לצאת מהמקום הנוח והרגיל לכעוס ופשוט לעבוד על הסליחה.

כן כן , סליחה זו עבודה , סוג של פסח לנשמה ובכלל אנחנו בראש השנה.

חג שמח חברים יקרים , אתם במכולת שלי במדף שבגובה הלב ליד התפוחים והדבש.