תמיד בלילה בלילה כשעתיים אחרי חצות מתעוררת לביקור קצר בן חדרי הבית - הרגל שנשאר עוד כשהילדים היו פעוטות, גם אם חולה עייפה או רצוצה- חייבת את הסיור הזה בשביל הנשמה.

נכנסת לחדר של הבן הגדול, יותר מדוייק -מפלסת!, בחיוך תוכחה מבטיחה לעצמי בפעם האלף שיותר לא מסדרת לו את החדר ואם נעים לו עם עננת ריח הגרביים- שיבושם לו.נכנסת ומנסה לסדר לו את הסדין ,והכרית בכלל כבר על הריצפה - כל כך מפוזרגם בשינה...נושקת לו על המצח החם מלטפת את שערו הקצר והנעים למגע ( רק בשעה כזאת הוא נעים למגע- בבוקר יניח עליו קילו ג'ל בנוסח קוצים ולגעת בשיער כזה זה כמו להניח יד על דבק פלסטיק-איכס..)

הדבר הכי מפעים ומדהים שמבקרת אותו בלילה - זו התחושה שהוא פשוט גדל בזמן שישנתי, יגידו כל המדענים שזה טימטום והילד לא גדל דווקא בלילה אבל תשאלו כל אמא שתפגשו ותקבלו את אותה התשובה!- הילדים שלנו צומחים רק בלילה! - אז למי מאמינים למדען או לאמא?! 

נגשת לחדר של הבן הקטן - הכל מסודר ומונח במקום: הדינוזאורים בשורה מוכנים למתקפה, בובות מדגם דרגון בול ג'טי' (מי שלא יודע- זה מאיזו תוכנית די דיבילית ,לנו היו תוכניות  הרבה יותר יפות כמו הדרדסים עם גרגמל הרשע, הבית של פיסטוק, רגע עם דודלי-זוכרים?) מסודרות על המדף.

ניגשת לבן הפעוט שלי ( כבר בן 9 עם פנים של תינוק) נושקת במצח מלטפת לו את התלתלים החומים שפעם היו צהובים כמו השמש, מוציאה לו את האצבע מהפה עם התנגדות רדומה מצידו,יודעת שבבוקר יכריז שהוא לא שם כל הלילה אצבע והוא נגמל!- אבל אל תדאג בן - אבא ואמא חוסכים לך לאורטודנט.   

חוזרת למיטה לבעל האהוב והישן - שאחרי העדרות של חמש דקות  פשוט השתלט על המיטה! מזיזה אותו לאט אבל בכוח , קוטעת לו לדקה,אבל רק לדקה,את רצף הנחירות נצמדת לגופו - שואל אם הכל בסדר(כבר רגיל לפוטרול הלילה) מהנהנת ונרדמת.

הורים יקרים- תשמרו על עצמכם גם בשביל הילדים.

ואתם ילדים, אם קוראים את זה אז- תלכו לסדר את החדר!