|

|
כינוי:
בת: 56
קוראים אותי
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2005
 אני מכורה אני מכורה כבר שבוע שאני רוצה לכתוב את הקטע הזה - אבל די מתבישת ודי נבוכה מזה. תקראו את כל הקטע ואחר כך תשפטו- טוב?
נראה לי שמתחילה להתמכר למסך הזה ולמחשב המקסים והיקר שלי - לפני כן הוא שימש רק כלי עבודה, והיום...ממש בן משפחה!
כשמנקה אבק בבית - הוא זוכה לטיפול הכי יסודי עם השפריץ הכחול - המטבח שלי היה "מת" לקבל טיפול כזה!
אם במקרה נכנס וירוס... לחץ היסטרי, מזעיקה את הדוקטור/הבעל לטפל בחיידק, שלא יחמיר חלילה.
עם כל הטיפולים שהוא מקבל, יש לו מן חוצפה למחשב שלי - לפני כמה ימים התעקש להוציא כל כמה רגעים חלונית שכתוב: "חסרה לך קישורית" - זה ממש עצבן אותי, חסר שיגיד לי מפגרת וזהו!
רק לפני שבוע התחלתי לקלוט שאולי באמת "חסרה לי קישורית". בוקר אחד קמתי מהמיטה חולה: ראש כבד,עינים נפוחות ובקושי יכולתי ללכת - הרגליים הפכו להיות נוזליות משהו, מכירים את התחושה הזאת? כל הסימנים הצביעו על שפעת, היקר שלי ישר דחף מד-חום לפה, הייתי ממש קודחת( 37.8C - זה נחשב לא?), אבל היה חייב לרוץ לישיבה עם הבטחה שישוב מוקדם- ואני הבטחתי לו שאשרוד עד שיגיע.
מה שלא ידע האוהב שעד שלוש לפנות בוקר אני כאן איתכם - לא יכולתי להתנתק, חייבת להשלים חוסרים, ומה לעשות שלא כולם התחילו כמוני לפני חודש? - חלק מהחברים שלי פה הם מ-2003 !- אז מה לא אקרא אותם?!
אחרי שהבית התרוקן ( אפילו להסיע את הילדים לביה"ס לא היו לי את הכוחות - המרחק הוא 10 דק' הליכה ,באמת לא נורא, אבל כבר כל כך רגילה להסיע אותם שזה הציק לי שלא הייתי מסוגלת) התיישבתי מול המסך במקום ללכת למיטה להשלים שעות שינה.
לא היו לי את הכוחות לכתוב או להגיב - רק עברתי מבלוג לבלוג ,קראתי , עם הגלגלת של העכבר העברתי למטה ולמעלה... והזמן פשוט עף! הבעל התקשר לשאול לשלומי, ולהלן התמצית: היקר: היי אישתי ( מקורי הבעל שלי-לא?) אני: היי ( לא סתם היי - היי מסכן כזה, שעוד דקה מתעלף) היקר: ישנת קצת? אני: כן, עוד מעט חוזרת שוב ( זה שקר לבן נקרא..) היקר: מה זה הרעש הזה? ( דווקא באותו רגע עלתה חלונית של דואר אלקטרוני ) אני: זה בטח מהעבודה, לא בא לי לדבר איתם עכשיו (מקורית-תודו!)
* בנתיים שמשוחחת איתו פותחת את החלון של הדואר האלקטרוני - זה לא מפריע בשיחה , יכולה לעשות שני דברים ביחד!
ובדואר היה כתוב משפט אחד: " מת עליך אשתי - בלפנית שכמותך!!"
| |
|