יש לי כמה תסביכי ילדות, שאני מתעקשת לא לסחוב אותם איתי, להשאיר אותם בבית האבא- שם מקומם!
אחד מהם:נקיונות פסח!
תמיד בתקופה כזו, הבית היה נכנס לכוננות נקיון.
האמא הופכת לרס"ר - איזו מפחידה היתה אמא שלי בתקופה הזו. אם רס"ר בודק עם האצבע אבק,היא מהמחמירות היתה עורכת בדיקה עם הסמרטוט, הסקוץ' ואקונומיקה מסריחה.
האבא בתפקיד עובד שב"ס ( שרותי בטון סיוד)- בכפוף לאמא הרסרי"ת הוא ביצע את עבודות הסיוד - כל הבית היה נצבע בלבן,ורוד,קרם, תכלת- תלוי בשנה ובצוו האופנה.
הילדים בתפקיד עובדי שירות - באותה התקופה כל החופשות מבוטלות, היציאה לשכונה מעוקבת עד לסיום השצ"פ (שיפשוף,ציחצוח פנלים)
בזמן הזה כל הבית היה בחוץ - מזרונים ,שמיכות,ארונות, מגירות.
אני ואוחתי הקטנה הכי אהבנו לנער את המזרונים, מצאנו שיטה מדהימה, שלא הייתה מקובלת על הרסרי"ת ואפילו חטפנו צעקות ועונש על זה.
ערמנו את כל המזרונים ופשוט קיפצנו עליהם - זו שיטה נהדרת ומוצלחת להוצאת האבק ( וקצת ריפוד)במיוחד כששני ילדות בטטות עושות זאת.
כל הילדים החזיקו כדור או שיחקו חבל או גומי- ורק אנחנו שיחקנו עם הסמרטוט, אפילו שהייתי ילדה מאוד יצירתית ( יותר נכון מרחפת) היה לי קשה לדמיין את הסמרטוט למשהו אחר...סמרטוט נשאר סמרטוט.
אחרי "שכבשנו" (ניקיון יסודי) חדר, הכניסה אליו היתה אסורה בהחלט, אלא אם כן עברנו טיהור ( מקלחת).
לקראת סיום ה"כיבוש",תמיד זה שעות ספורות לפני החג , הילדים נדרשו לפתח כישרון של ריחוף - לא לגעת בכלום, לא לשבת על המצעים החדשים ולאכול רק בפינה שיועדה לכך - כשאני נזכרת בזה עכשיו,פלא שיצאתי נורמלית!!(או שלא)
כשהקמתי לי בית משלי - החלטתי שאת המנהג הזה אני לא לוקחת איתי!!
אז מישהו יכול להסביר לי למה הוצאתי את כל הבגדים מהארון?!
למה קניתי צבע?!
ולמה בסופר אני מגלה עניין במבצעים של חומרי ניקיון?!
ואוליי אני אעזוב הכל, אקח כדור ( מתפוצץ לי הראש ) ואלך לשחק ליקר בגומי..
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
