תכניס את הצינור פנימה
אבל הוא לא מספיק ארוך..
עזוב אותך מאורך..אני צריכה שישפריץ
אם תחכי בסבלנות אני אביא צינור יותר ארוך
אני אסתדר עם זה!
היום עבדתי קשה,אבל נהנתי!
מסקנה - קשה זה טוב!
כבר מזמן קיבלתי אישור לשיפוץ וצביעת המשרד,ורק אתמול החלטתי לממש אותו.
המשרד באמת היה ג'יפה ולא רק בגלל שלפני כמה שנים (עשרים בערך) הוא שימש מחסן לזבל של פרות.
כשפעם ראשונה שאמרו לי (אחרי שקיבלו אותי לעבודה) שזה היה היעוד שלו לפני שני עשורים - דבר ראשון שעשיתי אוטומטית זה לרחרח את המקום,לפעמים אני בטוחה שניחוח קקי הפרות עדיין באוויר.
היום הגיע צוות של שלושה עובדים.
מנהל הצוות נכנס- וישר נתן בי מבט כועס, אפילו לא ברכת "בוקר טוב", רק אמר לי: "נו גיברת..לא הכנת"!!
ביג דיל..אז לא הכנתי את המקום לצביעה,לא הוצאתי את הקלסרים,המחשב,המפות התלויות...
רק אמרתי לו : "אין בעיה אבל'ה, כמה סוכר?"
סוף סוף יצא ממנו חיוך,החושף שני שניים רקובות.
בפקודה נתן לצוות שלו לרוקן את המשרד, להעביר את הקלסרים ולהתחיל להכין את המקום לצביעה.
אני, בתור עונש, הייתי צריכה לשתות איתו קפה ולשמוע סיפורים "מרתקים" על מילויי נכון של סדק ואת ההבדל המהותי בין מברשת לגלגלת...
צוות התחיל לעבוד עם מוזיקה של אייל גולן ברקע ולהקה זייפנית רעשנית מצטרפת לשירה - הייתה אווירה עליזה ומשוחררת שכזו.
בנתיים כשהם עבדו, אני רוקנתי את המיגרות, זרקתי כמיות של ניירות, רובם לא חשובים.
בזכות הנקיון הזה עליתי על תעלומה שמטרידה אותי המון זמן..מסמכים היו נעלמים לי,זה היה מציק ומרגיז ומשבש את מהלך העבודה.
כהוצאתי את אחד המגירות - גיליתי בחריץ את כל המסמכים האבודים, לא הייתה מאושרת ממני! (אני מתחילה להדאיג את עצמי- מאושרת ממסמכים..,מה השלב הבא? - אורגזמה משדכן?!)
ברקע אני שומעת את המנקה מייבבת "איכסה איכסה, אני לא נוגעת בזה"...נפרדתי בחיבוק קל מהמסמכים האבודים לבדוק את פשר האיכסה.
באחד החריצים של החלונות הייתה חיפשית זבל ענקית, באמת סוג של מוטציה - גם אני בחיים לא ראיתי כזו חיפושית גדולה.
מזה את עושה סיפור?.. אני עם העט ( עם קצת רתיעה-מודה) מזיזה את העיגול השמן שנתקע בחריץ, והעיגול התפרצ'ק לו!!, החיפושית הייתה מיובשת והיא פשוט התפוררה לה - רגל פה רגל שם..
והמנקה ממשיכה לקפץ ולצווח : איכסה איכסה..
איזה צוות היה לי היום..מנקה מקפצת,להקה מזמרת - וואלה היום הייתי הכי נורמלית בחבורה.
יש רק בעיה אחת מבאסת - בחריצים שבקצה העט יש חלקים מהחיפושית, לא הצלחתי להוציא אותם עם מיים.
אני לא זורקת את העט - כי אני אוהבת אותו, אבל יש לי הרגל מגונה של לשים עט בתוך הפה..