אני קוראת אותה ונזכרת בכל הדגים ז"ל שהתארחו אצלנו באמבטיה ערב לפני החג.

אני ואחותי בילינו שעות בחדר האמבטיה בהתבוננות באורחים הזמניים, לפני שאמא פרידה קרוגר תבוא עם המערוך ותדפוק להם מכה בראש!

שעות בילנו בחדר האמבטיה בהתבוננות .

אחותי הקטנה הייתה בהרבה יותר אמיצה ממני - ישר הייתה מכניסה יד ומלטפת אותם.

לי היה לוקח זמן, אבל בעזרתה ובתמיכתה ( היא פירגנה לי במילים כמו "יא מפגרת, פחדנית " ) העזתי גם להכניס יד ולהנות מהמגע הרך של של עור הדגים.

אחותי מאבדת עניין מהר מאוד ומוצאת לה שעשוע חדש - לתפוס להם בזנב ולעכב להם את השחיה.

כאן היו מתחילים השפריצים והבלאגן - אנחנו כבר רטובות ומסריחות מדגים.

אמא מהמטבח, צורחת עלינו לעזוב את הדגים בשקט! - מה, מה שקט?..היא שמעה אותם מתלוננים?!, וחוץ מזה עוד שעה היא תביא אותם למנוחת עולמים.

כשאמא שלי הייתה מגיעה לחדר האמבטיה, הבנו בבת אחת שזה הזמן להיפרד מהדגים - ובתחנונים על סף בכי ביקשנו ממנה שתיתן גם לנו אפשרות לתת לדגים מכה בראש.

היא לא מסכימה לנו - אבל מותר לנו לצפות בהוצאה להורג!

וזה היה הולך בערך ככה :

נבחר הקורבן

המערוך מונף

אין תפילה

אין בקשה אחרונה

אפילו לא כיסינו לדג את העניים

בום טראח נחיתה על הראש

היו כמה דגים עקשניים, שהיו מקפצים פתאום על השיש אחרי שקיבלו את המכה - זה היה מקפיץ אותנו בבהלה..

אחרי השלב הזה - מגיע שלב ההימורים: איזה דג הוא גבר גבר ויש לו הרבה ביצים.

לא משנה מי המנצח - כל הביצים נאספות לטיגון מהיר עם שמן ושום.

והביצים האלה טעימות!! - אופס.. 

אחחח, תקופה יפה - תודה לך אמזונה,על שהזכרת לי אותה.

ולכם - חברים יפים

שתהיו תמיד לראש ולא לזנב

שנה של בריאות, אהבה ושלום

אל תפסיקו לחלום