ושוב חודש חדש, ושוב סוג של דף נקי נפתח פה על גבי הבלוג.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, כל כך הרבה קורה פה. אני לא מצליחה לסיים משהו אחד וכבר מתחיל משהו אחר.

קורה פה המון, ומצד שני זה נדמה כאילו לא קורה פה כלום.

הכל רץ לי קדימה והכל גם נשאר במקום.

אין שום הגיון במה שאני כותבת פה, ובכל זאת זה מתאר בצורה מדויקת את מה שקורה סביבי.

אני מוצאת את עצמי עייפה ולא נרדמת, בא לי לכתוב הכל ולא יוצא לי כלום, רוצה להישאר בבית אבל גם חייבת לצאת החוצה להתאוורר.

כל תחומי החיים תוקפים אותי ביחד, שזה טוב, זה כיף, אבל זה כל כך מעייף.

בא לי על העבודה הזאת, אבל ממש לא בא לי עליה. בא לי על הקורס הזה, אבל ממש לא בא לי עליו.

הכל אצלי הפוך, הכל בא ביחד.

השם ישמור, רק מלקרוא את כל זה יש לי כאב ראש.

כמה בלאגן בראש אחד???

באמא, אני צריכה להיות מארגנת אירועים. תפור עליי.