.

 היה זה תחילת שבוע יפיפה וקאסום, פתחתי את החלון לנשום אוויר צח ולהסתכל על שאריות העטלף החביב שלי.

חשבתי לעצמי "איזו דרך נפלאה להתחיל את השבוע"
ולפתע נזכרתי ש... יש אסיפת הורים בערב. פמ פמ פמ פממממ.

בעודי נהנית לי משעת תגבור בהיסטוריה, מחלחלת בי המחשבה על אבדון.
כי אסיפת הורים זאת מילה נרדפת לאבדון. אז מן הראוי שתחלחל בי מחשבה כזו של... אבדון וזה..
אניוויייי, הגעתי הביתה, צחקתי על אבא כי הוא לבש גופייה ירוקה ואז יצאנו למסעינו אל האבדון. פמ פמ פמ פמממ~! (אני ממש נהנית מכל העניין הזה של לעשות קולות רקע בטקסט :)

הגענו לבית ספר, אני מתיישבת לתומי על הכסא כמו ילדה טובה ותמימה שלא עוללה שום רע לאף אחד בחייה
(סליחה שי שנתתי לך בוקס בעין, סליחה שאול שנתתי לך לשבת על איפה שהייתה הגופה של העטלף, סליחה דג על שהאכלתי אותך בפסח בקמח מצות..)
ואז נעמונת המחנכת החביבה שלי מקריאה לי את ההערות מפי כל מורה ומורה, הגענו לתנ"ך.
ידעתי שהיא תרשום משהו כמו היא גרועה כמו צנצנת, אבל לזה לא ציפתי "לא עושה כלום וילדה מאוד מוזרה".

עכשיו, כמובן שהתחלתי להתפוצץ מצחוק
ואבא מסתכל עלי במבט של-כרגע-הודיעו-לך-שיש-לך-כמעט-בכל-המקצועות-נכשלים-ואת-צוחקת-כמו-פוסטמה ואני מחזירה לו מבט של כל-כך-כן!
ושלא תחשבו שפה הסיפור הזה נגמר, מה פתאום.

יום למחרת,שיעור תנ"ך. 
אני מגיעה לבית ספר מתיישבת ליד החד קרן היפה שלי ואז מורתי המקסימה פונה אלי
"נגיד שאני נביא, ואני מנבא לשירלי שהכל יהיה טוב, בעוד שנה תצליחי בהכל והכל יסתדר. אז היא יכולה לדעת שאני נביא שקר.
אבל אם אני אומר לה שהיא תיכשל בהכל ולא תצליח בכלום היא תדע שאני נביא אמת"
אחח איזו אהבה שוררת בכיתתנו. מיכל את המורה האהובה עלי  (:

*כעבור כמה ימים קסומים אחרי*

~תקציר יום חמישי~
מתוכנת בהיסטוריה!- לא מעניין
אוטובוס עילג!- לא מעניין
לראות הנסיכה הקסומה עם גיל, מירב ואופיר פיקמן!- קשוח ואפל.
לראות את שחר המתים הגירסא משנות ה80 עם מירב, אופיר פיקמן וחצי גיל!- באעב 3>

לראות את הגר באמבטיה!- מעניין D:
ללכת לעבודה עברית!- הללכת לשם היה מעניין, שם קצת פחות.

לנסוע באוטובוס שואה!- "הנהג שלנו סכיזופרן. הוא יקח אותנו לתימן!" יש לי חברים... יצירתיים.

זהו ועכשיו פה כבר יום שישי וביום שישי עשיתי דברים מעניינים! :)
אז, קמתי בבוקר, הלכתי למרכז למידה, משם לבית של איתי, משם תחנה של קו 11, משם שוב לבית של איתי (פח משקפי שמש) ומשם לתחנה של קו 11.
ומשם ל...
מצעד הגאווה!

מירב מפגינה דגל. :)

בתור אנשים שלא היו מעולם במצעד הגאווה לא ידענו למה לצפות. חשבנו שבטח נמצא לנו מלא דראג קווינז, נצנצים, בחורים שאיתי מכיר.
אבל.. דובי פנדה ענקיים? טוב, זה היה.. מפתיע.


איתי מפגין דב פנדה.

אבל בואו נעזוב את העניין של הדובי פנדה, מצאתי דברים עוד יותר מפתיעים שם כמו.. המורה שלי לתקשורת מעשית!
עכשיו זוהי תגלית כל כך חשובה כי.. אני וגיל כל השנה מתווכחות האם הוא גיי או לא.
ורק בשביל הרקורד, הא נצחתי!!

אז מה באמת עשינו שם במצעד? טוב כעיקרון בעיקר... צעדנו
.

בחור "how do we get to gordon beach?"
מירב "you need to keep going and going over there and then turn left"
-
מירב "הייתי אומרת לו keep going straight אבל.. לא נעים"

מצטערת אם באמת קראתם את כל זה, שמפלצת הספגטי המעופפת תברך אתכם או משהו.

הסרטון הכי מגניב ביקום D:

שיהיה לכם יום עליז, היו שלום ותודה על הדגים!