.

חבל שאין לי טון דרמתי. כי אז הייתי יכולה לספר דברים שישמעו בצורה נורא טרגית שכזו, כמו למשל מות הטמגוצ'י שלי,
זה היה הופך הכל לפחות חינני אם היה לי טון דרמתי.
זה לא היה הטמגוצ'י שלי מת. וויפי!! D:  זה היה יותר, הטמגוצ'י שלי מת. ווי-פו }:<

וחוץ מלדבר על המוגבלויות של מיתרי הקול שלי (או מה אני כן יכולה לעשות איתם. "דם חדי קרן" "אעעעעעעעעעעעאאעא!!!!111") 
נדבר על סדר פסח. וכשאני אומרת סדר פסח אני מדברת על... ניקיון האביב. פאמפאמפאמפאמממ.
אני לא חושבת שיש משהו שנשמע יותר גאה מניקיון האביב. אני בעצם לא חושבת שיש משהו שלא יכול להישמע גאה כשמוסיפים לו בסוף האביב,
אלא אם כן זו גלושע מלכת האופל השחור והאביב!
ובכל זאת, אמא הכריחה אותי להוריד את כל רכושי מהמדף התכלכל שלי ולהיפרד מן האבק הקסום והנפלא
שצברתי במהלך השנה ה.... בסדר הזו (אני לא אגיד מקסימה כי זה יהיה עוד יותר גאה. וגם כי החאתול שלי התפטר, הסוס פוני הקאטן שלי לא מוכן להודות בעצם קיומו וסדריק דיגורי מת!!!!!)

הנה כמה זיכרונות שכנראה ארצה לשמור עימי לנצח-

 



טוב לאחר כל סערת הרגשות הקלה שעברה פה ביני לבין טינופת נעבור לנושא קצת משמח יותר כמו...
Happy Hippo!
אני ודודתי החביבה יצאנו לטייל והיא החליטה שבגלל שאני נראת ילדה כלכך אומללה ומסכנה צריך לפטם אותי בהיפופוטמים שמחים.
דבר שכמובן נכון, כי כל ילד יראה אומלל אם אין בבעלותו היפופוטם שמח.
אז תראו כמה היא חביבה-

mine :D

ונסיים בברכת גיל פרצובניק על כל עם ישראל
(אוקי קראתי את זה שוב ו.. לא ככה! >: היא פשוט הראשונה שסיפקה לי היפופוטם. בלאש.)