הייתי שמחה בחלקת חיי הקטנה
היתי די מאושרת אפשר לומר..
שוטתי בבלוגים של חברים שלא קראתי אצלהם עשורים,
נתקלתי בבלוג של ידיד שלא היה כל כך מאושר בחלק חייו,
כמובן שעודדתי אותו,
ואז פתאום הבנתי..אני בעצמי לא מאושרת מחלקת חיי
החיים שלי דווקא די במצב חרא
אין לי שום סיבה לחייך בגללה
שום בנאדם לחיות בישבילו
שום חברה שאני יכולה לסמוך עליה ב14679086%
שום בנאדם שנמצא פה [לא שם] בישבילי כל הזמן
שום בנאדם שיודע עלי הכל ואני לא מסתירה ממנו שום דבר!
שום בנאדם שדואג לי ורוצה לדעת שהכל תמיד בסדר איתי..
הגעתי למסקנה שאין שום סיבה שיהיה לי חיוך על הפרצוף
שום סיבה שאני אומר שהכל בסדר איתי ושהמצב מעולה
פתאום הבנתי שאני אמורה להיות אומללה ועצובה על המצב הנוכחי שלי
המצב הנוחכי הנוראי שלי!
ואז רצה במוחי המחשבה על החוזק הנפשי שלי, על העובדה שאני מאושרת ושמחה בחלקת חיי למרות המצב שלי..
ואני יודעת שרובכם בטח אומרים לעצמכם, איך מצב נוכחי? מה כל כך רע לך בחיים.
אז אני לא אפרט.
פשוט... פיצול אישיות..
מצד אחד ח"ח על החיוך למרות המצב
מצד שני מה את עושה? תבכי!
אני מתחילה לחשוב שיש לי פיצול אישיות,
אחד גבר ואחת אישה.
ואני לגמרי רצינית.
אני באמת מתחילה לחשוב שאני חושקת בשני המינים במידה שווה
ואני באמת מתחילה לחשוב שאני ניפומנית
ואני באמת מתחילה לחשוב שאני חולה נפשית...
אני צריכה עזרה\=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
