נכתב ב-2003
5 שנים, 1825 יום, 43800 שעות וכל כך הרבה דקות עברו מאותו יום בו ליבך נדם, ואת עברת אל העולם השני הנגדי זה שטועים שבו הכל טוב, ואותנו השארת פה עם הרבה זיכרונות ומחשבות , ואנחנו כל כך השתנו בחמש שנים האלו, גדלנו התבגרנו, חלקנו התחתן וחלקנו עומדים להתחתן.
נולדו למשפחתנו חמשה נינים ח-מ-ו-ד-י-ם= תומר, דיה, עידו, אלה, ונועם. ובכולם יש משהו שאת נתת להם אפילו בלי שיעדו זאת . בין עם זה החיוך המקסים שלך או יופייך שתמיד נזכור אותו, או את חוכמת חייך ואת תבונה שהייתה בך ולך.
סבתא כל כך הרבה זמן עבר, אבל אצלי נראה כאילו עברו רק כמה ימים, למרות שכל כך הרבה דברים קראו לי בשנים האלו את תמיד הייתי איתי ושלי...
ביום השואה ביום בו הלכת לעולמך העולם הבא, יצאתי החוצה להסתכל בגינה ומה שראיתי היה קסום כל פרחי השושנה פרחו, כאילו ממש בשבילך קמו לתחייה ביום הזה, כדאי שנזכור אותך. שנדע שהיום זה היום...
כל שנה מחדש סבא חוגג לך יומולדת והשנה חגג לך את יום הולדתך ה-82.
היום סבתא כל משפחתך באה לכאן כדי להראות לך שאנחנו פה ושאנחנו זוכרים, ושתמיד נזכור אותך ואת היום הזה.
ושתדעי סבתא שאנחנו שומרים לך את סבא כמו חדש ושביום מן הימים נשחרר לך אותו שיהיה שלך ואיתך עד קץ הימים.
תזכרי שאנחנו אוהבים אותך ושתמיד נאהב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
