בחיים לא חשבתי שזה יקרה, לא חשבתי שתפגע בי כך, שתיקח לי את כל מה ששלי ותיתן לאחרים, לא ראיתי את זה בא עד שזה קרה, לא האמתי שיבוא היום, ואתה תפגע בי.
תבגוד בי כאילו אין מחר.
החזקתי לך את היד במשך שנים, במשך כל ימי חיי, בטחתי בך, כאילו הייתי אבי שלי לי כשהוא לא היה.
האמנתי בך ואתה פגעת בי. תמיד הקשבתי לך ולמדתי ממך איך להיות בן האדם נכון, מה טוב ומה רע.
בשלב מסוים הפכת לחלק ממני. אותו דם זורם בעוקרנו, אותו הדם בדיוק בחיי.
השקעתי בך את כל חיי, את כל כוחי גם שהוא לא היה שם.
הגנתי עליך בפני כולם, בפני כל אלו שאמרו שאתה לא כזה, כל אלו שהקטינו את עוצמתך בחיי, כל אלו שלגלגו לך.
נדרתי כל כך הרבה נדרים לך ליום מותך, נדרתי בשבילך את נדר הזיכרון, ואת נדר השתיקה, ועכשיו מה אני יעשה איתם השכח אותם כאילו לא היו, לא נבראו.
אהבתי אותך כל כך, והמשכתי לאוהב אותך גם אחרי שטענת שכל הפציעה שלי זאת הצגה אחת גדולה.
הכרתי בפניך את האנשים האהובים עלי, אלו שבשבילי הם חלק מהמשפחה.
כשרציתי לקחת את חיי שלי אתה הוא זה שבמוחי עצר אותי.
בגדת בי, באישה היחידה שדומה לאהבת חיי, באשתך. תמיד הסתכלת עלי וראית אותה ידעתי זאת תמיד.
שבע שניים מחיי השקעתי בך יום, יום להיות איתך, וזה בלי להזכיר עוד את עשר השנים הנוספות שהייתי איתך בכל הזדמנות שהייתה לי. לזה קראתי אהבה וכנראה אתה קראת לזה אחרת.
בכל חיי, בכל מחשבותיי, בכל סיוטי לא האמנתי לדבר הנורא מכל. שתבגוד בי, שתבגוד באהבתי, שתבגוד באמוני, לא ידעתי שאתה מסוגל לזה, לא ידעתי שאתה כזה.
***ציצי ביקשת לראות את שירי החדשים אז הינה אחד מהם הכי טרי שיש, נכתב היום, ואם תקראי טוב גם תדעי מי זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
