שירן יושבת על מיטתה, בוהה במראה בזמן שדמעה נוזלת מעיניה. נזכרת בכל מה שעבר עליה בשבוע האחרון, הוא שניגש אליה, נישק אותה ואמר לה שהוא אוהב אותה, פתאום נמצא עם מישהי אחרת, זורק אותה, מאשים אותה, מנסה להביא כאפה...
נזכרת בהכל ובוכה. איך שהיא התקשרה לחברתה הטובה, היא הגיעה, איך שהוא גם הגיע לבקש סליחה וחטף כאפה..
יוצאת לרחוב כדי להרגע ובדרך פוגשת את ניר, כמובן שהוא חייב לדעת מה קרה-למה עיניה אדומות. רואה שהיא לא מצליחה להוציא מילה מהפה ופשוט מחבק אותה. פתאום היא רואה את אור ובורחת, ניר רץ אחריה אבל לא הספיק להזהיר אותה מפני אותה משאית, שלקח את שירן למקום טוב יותר.
כתבתי את זה בשיעור הפקה.. היינו צריכים לכתוב סיפור קצר בשביל סטוריבורד (סיפור בתמונות.). לדעתי יצא די גרוע-מה אתם אומרים? -תגיבו בבקשה-
הייתי ביום שני בסרט "מישהו לרוץ איתו". אין לי ממש מה להגיד על זה (אני פשוט לא מצליחה לרכז את המחשבות שלי לכתיבה).. קודם כל זה ספר מדהים.. וגם אח"כ כשראיתי את הסרט- פשוט מדהים...
בכיתי קצת..
ואחרי הסרט הייתה לי הרגשה שהרבה זמן לא היה לי. הרגשה לא כ"כ ברורה, אבל כזו שיש לי רק בדברים מיוחדים, אחרי סרט/ספר ממש טוב שמשפיע או השפיע עליי בצורה כלשהי...
מקווה שזה לטובה..:)
היום היו אודישנים במגמת תקשורת י"א..הלכתי לזה.. הלך די נחמד אני חושבת.. אולי גם מזה ייצא משהו טוב:)
זהו להיום.
אוהבת3>
חמוטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
